כן
היי, התגייסתי לפני ארבעה חודשים להיות תצפיתנית. מהרגע שקיבלתי הודעה על התפקיד לא הייתה לי שום התנגדות, אבל עם הגיוס חטפתי הלם מהשגרה הצבאית ונכנסתי לפחדים. אני כבר חודש וחצי בתוך השירות הסדיר ואני עדיין ממש סובלת.
כל יום אני בוכה, יש לי מועקה תמידית אני כמעט ולא אוכלת וקשה לי להרדם. אני עולה משמרת ופשוט בוכה. כשאני בבית אני בוכה להורים שלי שאני לא רוצה לחזור לבסיס. אמא שלי אם חד הורית והיא צריכה אותי בבית מבחינה כלכלית ובריאותית..
פניתי למ״פ שלי, למפקדות, לקצינה, למשקית תש, לקב״ן ועדיין התהליך נראה עוד ארוך אם בכלל.
אני מרגישה שאני כבר מגיעה למצבים נפשיים לא טובים דבר שלא קרה לי בחיים ונמאס לי כל היום לבכות מהמרחק מהבית ומהקושי של התפקיד.
מה אני יכולה לעשות? אני לא בעייתית אבל אני באמת לא מסוגלת להישאר כאן כבר
ואיזה תפקיד אני יכולה לבקש? יש לי נתונים גבוהים קבא 53 דפר 60. אני לא רוצה לעשות סתם תפקיד (בגלל זה לא התנגדתי כשקיבלתי את התפקיד) אבל אני צריכה משהו קרוב לבית ועם יציאות טובות יותר כי המצב הנפשי שלי והמצב בבית לא מאפשר אחרת
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025