חושב על הרגע וזורם עם הדברים
היי אני רז חיילת כחצי שנה.
בתור מלשבית נורא רציתי לשרת בתפקיד משמעותי. לא חשבתי פעמיים והתמיינתי ללוחמה ( אני ממש לא מפונקת והכי מורעלת שיש) אלא שבמקביל קיבלתי מיון לתפקיד מסווג ביחידה מחוץ לצבא. עברתי גם את המיונים אליו ואחרי הרבה לבטים באיזה תפקיד לבחור והתייעצויות בחרתי את התפקיד במקום המסווג שלימים התברר כי לא מדובר כלל בתפקיד שטח אלא ההפך. מצד אחד יש את הבאסה שזו לא חוויה צבאית רגילה כמו שציפיתי וכמו של חבריי (משרתת אמנם בתפקיד מעניין אבל במקום אזרחי בלי הרבה חיילים, ביומיות שממש לא רציתי ובתפקיד לא פיזי בכלל) אבל מצד שני (וזה גם מה שהניע אותי לבחור כך) זו העובדה שמדובר במקום עבודה נחשב עם אופציה למשרות סטודנט ואפשרויות קידום בין היתר לתפקידים שיותר מתאימים לאופי שלי- (כלומר פחות ״מאחורי הקלעים״ אם הבנתם).
החלום שלי זה להשתלב באחד מהתפקידים האלו שסימנתי לי, העניין הוא שאף אחד לא מבטיח לי שאצליח.
מצד אחד עצם העובדה שאני אישה שלא שירתה בתפקיד שטח מקנה לי חיסרון, מצד שני עצם העובדה שאני ״מבפנים״ מקנה לי יתרון.
הדבר מעסיק אותי די הרבה ולעיתים יש רגעי חרטה כי אני מרגישה מעט שונה מן הכלל.
רציתי לשאול מה הייתם עושים- בוחרים בשירות צבאי (בבסיס סגור וחבר׳ה) או שירות צבאי בתפקיד שפחות תואם את האופי שלכם אך לאחר השחרור עשוי לפתוח לכם דלת למקום עבודה מסודר ואולי אפשרות להכנס לתפקיד שתרגישו ממנו מסופקים עד הגג?
סליחה על החפירה וממש אשמח לשמוע גם את דעתם של אנשים שכבר השתחררו כדי שיוכלו לתת לי נקודת מבט יותר רחבה.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025