את שירותי הצבאי התחלתי ביחידה מאוד קרבית, אני מאוד שאפתי להגיע אליה ואחרי מאמצים רבים הצלחתי להתקבל. הייתי מאוד מרוצה ומסופק אך לאחר כמה חודשים, סיבה רפואית גרמה לכך שהדיחו אותי מהגדוד. לאחר פגישה עם קצין מיון נשלחתי לתפקיד בבסיס פתוח, אני התאכזבתי, אני הרגשתי מאוד מאוד מאוד מוחמץ אך אם זאת ניסתי להישאר עם ראש פתוח. הצלחתי לקבל תפקיד לא רע בבסיס בנוסף על כך, המפקד שלי הוא סגן מפקד הבסיס והוא מאוד נחמד והיחסים ביננו קרובים. אני כן מקבל סיפוק מהתפקיד שלי והערכה מהמפקדים.
אני מצליח להוציא מהראש את תחושות האכזבה וההחמצה, יש לי נתונים גבוהים מאוד, אני לקחתי את עניין הצבא ברצינות רבה מהרגע הראשון, כל חבריי משרתים ביחידות מטורפות ורק אני נמצא באיזה חור. כל פעם שאני עובר על יד לוחמים אני מרגיש שלב שלי נמחץ.
אני יודע שאולי אני נשמע סתם כפוי טובה, אבל אני באמת מרגיש שאני במצב של דיכאון. אני מאוד אוהב את המערכת הצבאית ואני לא רוצה לעזוב אותה אבל עם זאת אני כן מעוניין לפנות לגורמי בריאות הנפש וזאת על מנת לנסות לטפל בתחושת הדיכאון.
הבעיה היא שלאחרונה, החלטתי שאני רוצה לצאת לקצונה, חלום עוד מהתקופה ביחידה הקרבית, מעבר למניעים ציוניים וערכיים, אני חושב שזה יוכל להשרות בי תחושת סיפוק, דיברתי על זה עם המפקד שלי והוא מאוד תומך בי. מה שלא דיברתי עם המפקד זה על הדיכאון שלי, אני פוחד שמידה ואני אספר לו על הרצון שלי לפנות לקב"ן, החלום לצאת לקצונה לא יתממש ואני ארגיש עוד יותר תחושת פספוס
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025