שלום. אני בחורה בת 21, משוחררת מהצבא כבר שנה. מרגישה שאיבדתי את עצמי לגמרי. היו לי חיים סבבה לגמרי עד שאני והחבר נפרדנו לפני 3 וחצי חודשים באשמתי זה מגיע לי - אפשר לקרוא לזה בגידה מהצד שלי. סיפור ארוך ובעייתי שנבע בגלל ריב. ומאז אני פשוט לא אני. לא מפסיקה לבכות, לא מפסיקה להיות כל היום באינסטגרם, בפייסבוק לחפש פיסות של מידע עליו, מה הוא עושה, אם יש לו משהי חדשה, אני מרגישה שהתחרפנתי. אני מרגישה שאני לא אני. אז בהתחלה אחרי שנפרדנו והייתי בוכה כל יום ובדיכאון מטורף, לא הצלחתי לעבוד, לא הצלחתי לעשות כלום, חברות אמרו לי אם לא תצאי ותשבי ככה בבית את תמשיכי רק לחשוב עליו. אז יצאתי למסיבות שתיתי מלא אלכוהול כדי לשכוח, הגזמתי עם הנמרחות על בנים במסיבות, הקאתי מלא, כי רק רציתי לא לזכור את כל החרא שעובר עליי וזה באמת עזר לי קצת לשכוח אותו. ההורים שלי התאכזבו ממני כי הייתי יוצאת כל יום למסיבה ואמרו לי מה עם לימודים, את מדרדרת וכאלה. אז חשבתי עם עצמי ואמרתי שהם צודקים, אני לא עושה כלום חוץ מלצאת למסיבות ולנסות לשכוח אותו ושותה כמויות של אלכוהול שזה לא אני. אז נרשמתי לקורס פסיכומטרי והתחלתי ללמוד אבל אני פשוט לא מצליחה לשבת וללמוד. כל היום אני רק עושה שאלה, מסתכלת אם הוא העלה משהו, עושה שאלה, מסתכלת עם הוא עשה פולאו למשהי, עושה שאלה, בודקת אם מישהו העלה תמונה שלו, מסתכלת על תמונות שלנו, פעם גם היית מתקשרת אליו כל יום, עד שהוא קילל אותי ממש ודיבר לא יפה והפסקתי מהפחד. אני כבר לא יודעת מה לעשות לא הולך לי כלום, לא עם חברות, לא עם חבר, לא עם לימודים, לא בעבודה, אני מרגישה שאני מתמוטטת, אני מרגישה שאין לי כוח לחיות יותר, אני מרגישה שהרסתי את הכל, אני מרגישה שלא אתאהב יותר אפעם- גם ככה קשה לי להיפתח לבן אדם ממש ולמצוא מישהו שמתאים לי כי אני ביישנית ברמות ואיתו זה קרה כלכך מהר, היינו שנה יחד בזוגיות והוא הכיר את ההורים שלי ואני את שלו וטסנו לחול ביחד פעמיים ונהנו ביחד והיה כיף אבל מרסק אותי לדעת ולראות תמונות שלו עכשיו נהנה ככה שמח ואני בבית שבורה מבפנים רק רוצה למות, מרגישה חולה מבפנים. לא יודעת כבר מה לעשות עם עצמי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות