קרה מקרה לפני שנתיים בערך בבית של אחותי.
באותו הזמן היא הייתה בהריון והיה חשש להפלה, היא הייתה צריכה עזרה בבית עם הילד הבכור עזרה בנקיונות וכל מה שקשור לבית.
הייתי ישנה אצלה כל יום וחוזרת לבית שלי רק בסופי שבוע. הייתי מנקה ומסדרת את הבית שלה, מבשלת ומטפלת בילד הקטן.
מה שקרה זה שיום אחד לא היה הרבה אוכל בבית, ומה שהייתי יכולה לאכול באותו הזמן היה רק טוסט.
היא ידעה שזה מה שיש ורק עשתה לי פרצוף שזה לא מוצא חן בעינייה. באותו רגע לא הבנתי למה היא מתכוונת או מה היא רוצה.
אחרי כמה ימים אחותי הקטנה מספרת לי שהיא דיברה איתה ואמרה לה שאני אכלתי לה את האוכל והיה לה קשה למצוא מה לאכול.
נפגעתי ממה שהיא אמרה, אפילו שזה נשמע קטנוני.
זה לא נעים לשמוע תלונה אחרי כל מה שאני עושה למענה יום יום.
מאז בכל פעם שאני באה אליה אם זה לשמור על הילדים שלה או לבקר, אני מרגישה חוצפנית אם אני אוכלת משהו, אפילו חטיף. למרות שהיא אומרת לי לא להתבייש ולאכול מה שאני רוצה. עדיין יש בי צד שמפחד ממשהו.
איך אני מפסיקה לחשוב ככה ולהרגיש חופשי אצלה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות