מצב אישי שהולך איתי כבר יותר משנה
טסתי עם חברה, קרה ריב קטן - אני ממש רוצה לפרט אבל לא אעשה את זה כי אני לא רוצה שמישהו יזהה (בכל זאת, אנונימי..)
אבל זה טיפשי מצד אחד ואבל מצד שני זה עמוק והעליב אותי מאוד איך שהיא התנהגה, בכללי בדיעבד אני מתחרטת על כל הנסיעה.
אני לא עשיתי כלום, בטוחה בצדקתי, פעלתי נכון ובטוב לב כי אני לא מסוגלת לפגוע או לעשות משהו רע, אני לרוב סובלת בעצמי כדי שמישהו אחר ירגיש טוב - כן, אני חברה מאוד טובה ומסתבר שאחרים לא.
הבעיה היא שאני לא מסוגלת לנסות להוכיח את צדקתי
והחברה לא הייתה מוכנה להקשיב והתנהגה בגסות כלפיי
אזכיר שמדובר במשהו טיפשי מאוד, כן?
כשניסיתי להעלות את זה לאחר הטיול ופשוט להגיד אני מצטערת (על משהו שלא עשיתי) כמעין, בואי נמשיך הלאה.. היא רשמה שהיא לא מוכנה לסלוח (על משהו שלא עשיתי! חח)
טוב אז הבעיה היא שאנחנו לפעמים מתראות בגלל חברות משותפות וכל פעם שאני רואה אותה הבטן שלי מתכווצת, אני מרגישה רע בכל הגוף.. קשה לי שמישהו חושב עליי דברים רעים וכמובן שאני חושבת גם עליה.
התפתחה אצלי שנאה עזה, משהו שאיני רגילה אליו ואני מתה להיפטר מזה, להשכיח, אבל זה קשה.. אני לא בן אדם שנוטר טינה אבל משהו לא מצליח להימחק אצלי
אולי שכמה שנפגעתי והצד השני פשוט היה מגעיל אליי.
בקיצור, לדבר לא בא בחשבון, כי ניסיתי, אני פשוט רוצה למחוק את הרגשות שמוצפים בי כשאני רואה אותה ולא להתנהג בצביעות כי אני לא רוצה להתנתק מהחברות האחרות שלי. איך אני מפסיקה לחשוב על המקרה?
מה עד כדי כל משפיע עליי דברים שחושבים עליי? כאילו נגיד מישהו לא אוהב אותי ואני לא אותו, למה אני לא מסוגלת לחשוב על זה אפילו? כאילו, מעדיפה שיכעסו עליי על משהו שעשיתי. ולמה לה זה לא מפריע לה כמו שזה לי?
אני לא מסוגלת לעכל כזה רוע בתוך בן אדם, באמת. יוצא שאני מענישה את עצמי ולא נפגשת עם החברות רק כדי לא להיתקל בה, והכעס רק מצטבר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות