אני כבר חצי שנה במצב הזה, כבר לא אכפת לי משום דבר בחיים שלי, לא מבית ספר, לא מחברים, לא מהמשפחה ועוד...
זה התחיל מתחילת כיתה י'...כל פעם שהייתי חוזרת מהבית ספר עולה לחדר ומסתגרת שם עם הטלוויזיה והמחשב עד יום למחרת.. אני אפילו בקושי אוכלת (לא בשביל להרעיב את את עצמי), וגם לא אכפת לי כבר מהמראה שלי יותר, הייתי משקיעה כל היום באיך שאני נראית והייתי הכי מטופחת אבל פתאום זה לא מעניין אותי.
אני מרשה לעצמי להשאר בבית ולא ללכת לבית ספר, ואפילו הציונים שלי ירדו משמעותית..הייתי ילדה של מאיות ועכשיו אני בקושי עוברת .
פעם הייתי מפחדת להשאר בבית במקום ללכת לבית ספר בגלל שאבא שלי היה רב איתי עלזה אבל פתאום אני לא מפחדת ממנו ולא אכפת לי ממה שהוא אומר וזה לא בסדר, חברות שלי גם בהלם ממני הן אומרות שהפכתי לזומבי... היה לי חבר מאמצע שנה של כיתה ט' עד תחילת כיתה י'.. פעם הרגשתי שאני לא יכולה לחיות בלעדיו ושאני אוהבת אותו כלכך..אבל פתאום בתחילת כיתה י' נפרדתי ממנו בלי סיבה..פשוט לא היה בא לי כבר והוא נפגע ממני נורא! אני הפכתי להיות רעה שלא אכפת לה מרגשות של אנשים יותר... אני לא מצליחה להבין מה קורהההה לי פתאום!!.
כולם מאוכזבים ממני, אני לא יודעת איך לשלוט בהתנהגות שלי.. אין לי מושג איך אתם יכולים לעזור לי בזה אבל הייתי חייבת לפרווק.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות