הכרתי אותו כשהייתי בת 17. הוא היה הן 30. חשבתי שראיתי את הדבר הכי יפה בעולם. היה משיכה מיידית. התחלתי איתו, ומהר מאוד זה זרם למין מערכת יחסים הזויה שמצד אחד היה שם המון כימיה ומשיכה ומצד שני בעיות תקשורת קשוץ. הייתי באה אליו הרבה והיינו מעשנים ירוק לפעמיים לוקחים אסיד אבל לא שכבנו. אחרי חצי שנה של הכרות החלטתי שיאאלה בוא נגמור עם זה ואיבדתי תבתולים. זה היה נורא בנאלי. שניה אחרי נכנס חבר שלו. בקיצור טראומה. המשכנו בקשר זה היה סודי ומרגש מצד אחד אבל מצד שני לא קשר בריא מהבחינה של תמיכה ברגשות. הייתי מאוד מאוהבת בו. לבסוף החלטתי שחלאס עם החיים האלה של המסיבות והסמים, והחלטתי לסוע הכי רחוק וניתקנו קשר. מידי פעם היינו מדברים, נפגשים לעיתים רחוקות. כבר המשכתי הלאה. יום 1 הרבה שנים אחרי אני נתקלת בו ברחוב, הכול צף, הטראומות, ההתרגשות, ומה גם..המשיכה.
החלטנו לנסות לחדש את הקשר.
הבעיה: הבן אדם לא ממש התפתח מהבחינה של התקשורת הריגשית, מאוד קשה להחזיק איתו קשר, הוא התרגל להיות ולחיות לבד, ומאוד קשה לי מצד אחד להפרד, כי אני קשורה אליו ומאוד נמשכת אליו, מצד שני, מרגישה שהוא לא מתמסר ולא באמת מעוניין בקשר. כבר היינו לנו תאקלים רבים, אבל כשנפגשים הכול טוב והאהבה פורחת......
עצות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות