אבא שלי עשיר וקמצן, מה אתם חושבים שיכולה להיות הסיבה?

היי חברים.
אז ככה, ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 6-7 בערך, אימא שלי סיפרה לי ששאלו אותה כמה היא מרוויחה והיא ענתה ש3 אלף (הייתה סתם איזו עוזרת בבית חולים נראה לי, לא מישהי עם מקצוע) ואילו הוא עבד כבנאי והרוויח 8 אלף עכשיו בטח הוא מרוויח הרבה יותר, ואמרו לו שהוא צריך לשלם אז מזונות 5 אלף (יש לי עוד אחות שגדולה ממני בשנתיים) והוא אמר שהוא לא רוצה לשלם כלום, ולחצו עליו ואמרו לו שהוא חייב לשלם אז הוא אמר אז אני אשלם רק אלף, והמשיכו ללחוץ עליו והוא אמר אז אני אשלם 1,100 ואם לא נאה לה שתתבע אותי, ואימא שלי אמרה שהיא לא רוצה לתבוע אותו ושאם הוא לא רוצה לשלם על הבנות שלו שלא ישלם, אחרי זה נפגשנו כמה פעמים ובאתי לבית החדש שלו ושאלתי אותו למה הוא עזב והוא אמר שכי אמא שלי לא עבדה בטענה שהיא רוצה לגדל את הילדים וזה עיצבן אותו שהיא לא עובדת, הוא הלך לדירה עם עוד שני שותפים והיה לו שם חדר ממש ממש פצפון וצפוף, רק מיטת יחיד, שולחן למחשב, מחשב (שאפילו הם נכנסו בקושי) ואופילו מקום לארון לא היה לו, היה לו שם שידה ממש רחבה עם מגירות מאוד רחבות והוא פתח את אחת מהן והכל שם היה מפוצץ בשטרות של 200, ברמה שהוא כבר קשר את השטרות בגומיות, הוא הביא לי להחזיק איזו חפיסה שמנה מפוצצת בשטרות של 200 וכנראה היה שם 10,000 וכל המגירה הייתה מפוצצת בחפיסות כאלה, מגירה ענקית רק לכסף, כשנפגשנו המקומות היחידים שהלכנו אליהם זה רק השוק וחנות אחת אחרת בעיר שידועה כחנות שמוכרים בה הכל בפרוטות ואף פעם לא הסכים לקנות לי משהו שעולה יותר מ20 (אפילו אם זה היה משהו שממש רציתי והתחננתי), אפילו העדיף לקנות 4 דברים ב5 שקל ולא משהו אחד ב20, הוא לבש וקנה רק בגדים מהשוק ביד שניה, וגם לי הסכים לקנות רק בגדים מהשוק, נפגשנו בערך פעם בשבוע-שבועיים ובכל פעם הוא הלך לבנק שליד הבית שלו והוציא 4,000 שקל, כי אפשר למשוך עד 4,000 ב24 שעות אז בטח הוא הוציא 4,000 כל 24 שעות ופיצוץ את המגירה. פעם אחת למשל הלכנו לחנות אחת בעיר (לא של מותגים) ורציתי לקנות לי כפכפים, היו שם כפכפים מעוצבות כאלה יפות ואבא שלי ישר אמר אהה הן לא יפות אבל! והביא את הכפכפים הכי פשוטות ואמר הו! זה כפכפים יפות! וקנה לי אותן. בפעם אחרת בחורף הלכנו שוב לחנות נעליים פשוטה (לא מותגים) ורציתי לקנות מגפיים קטנות כאלה יפות חמודות שהיה גם למלא בנות אחרות בשכבה שלי והוא אמר אוי הן ממש מכוערות! והביא מגפיים זוועתיות הרבה יותר זולות ואמר הינה אלה יפות, אבל הן היו ממש לא לטעמי ואמרתי שאני רוצה את המגפיים שלי והוא ניסה לשכנע אותי ולא הסכמתי אז הוא פשוט יצא בעצבים מהחנות ולא קנה לי כלום. פעם אחת הוא ממש הגזים, הייתי אמורה לעלות לכיתה ה׳ או ו׳ והלכנו לחנות ורציתי לקנות קלמר אחד שכנראה עלה בערך 20 (כמה כבר קלמר יכול לעלות) והוא אמר הקלמר הזה ממש מכוער ולא נוח, הינה תיראי את הקלמר הזה ~מוציא קלמר 3 חלקים של דורה שהיה זול יותר~, תיראי איזה יפה, תיראי איזה נוח, ואמרתי לו אתה רציני? זה קלמר של דורה, זה לתינוקות והוא אמר אם כך אז לא קונה לך כלום, תישארי בלי קלמר מיצידי ויצא בעצבים מהחנות, אחרי זה הלכתי וקניתי את הקלמר שרציתי עם אמא שלי. פעם אחת ביום הולדת שלי הלכנו לקניון ורציתי בובת דובי ב300 שקל והוא אמר ממש לא, זה יקר מידי, אפשר משהו בגג 100 שקל, אז בחרתי סתם איזו מנורת לבה שהייתה בחנות והוא אמר: הנה, זה גם הרבה יותר טוב.
פעם אחת גם כשהייתי קטנה לפני איזה חג הוא אמר שהוא רוצה לקנות לי ולאחותי מתנה אבל עד 100 שקל! הלכנו לחנות אחת וראיתי שם בובת בראץ שרציתי ב110 שקל, והוא הלך לכל המנהלים בחנות והתעקש שיתנו את הבובה הזאתי ברק 100 שקל, לבסוף הם הסכימו.
כשהייתי בת 10 בערך הוא החליט שנמאס לו והתקשר לאימא שלי ואמר שהבנות האלה חוצפניות שרוצות יותר מידי והוא לא רוצה יותר לראות אותנו.
לפני 5 שנים הגיע אלינו מכתב שלו מהבנק (הוא לא שינה את הכתובת בבנק מאז הגירושין) ואמא שלי שאלה אותו אם הוא רוצה לבוא לקחת אותו והוא אמר שהוא לא צריך ואמא שלי פתחה אותו וראתה פירוט חשבון ושיש לו בבנק 90,000 שקל (לא כולל כל המזומנים במגירה), בטח עכשיו יש לו איזה 200,000.
לפני כמה שנים גם לפני לי יום הולדת 17 האייפון הישן שלי כבר בקושי עבד ורציתי לקנות חדש ואימא שלי התקשרה לאבא שלי ואמרה שיש לי עוד מעט יום הולדת ושאני רוצה אייפון חדש ליום הולדת ואם הוא יוכל לעזור והוא התחיל להגיד לה אבל בקושי יש לי כסף, למה לענות אותי? והוא שאל איזה פלאפון אני רוצה ואמא שלי אמרה שאייפון וגם את זה הוא ניסה לשכנע שלא לקנות לי, אמר אה אבל זה פלאפון חכם מידי, בטח היא לא תסתדר ולא הפסיק לחפור לאימא שלי במוח ולשכנע אותה שאני לא צריכה את הפלאפון הזה, לבסוף הביא 5,000 שקל (2,500 לי ולאחותי), הוספתי עוד וקניתי את האייפון. לו בעצמו אין בכלל שום פלאפון וגם לא אוטו.
הוא גם בן 51, מה הסיבה שלו גם לגור עם שותפים בגיל כזה? הם אפילו גם לא מביאים לו חברה, שותפה אחת בת 70 ושותף אחד בן איזה 30 שבכלל לא נמצא בבית והם בכלל גם לא כזה מדברים, זו לא כמו דירת שותפים של בני 20 שהם יכולים להביא לך חברה, ואם כבר נניח בדירת שותפים בשביל החברה, למה בחדר כזה פצפון וצפוף שאפילו ארון לא יכול להיכנס לשם? זה כיף יותר לישון ולגור בחלל גדול אפילו אם רובו ריק, יש לו כל כך הרבה כסף. ואין סיכוי שהוא חוסך בשביל משהו, בשביל מה יש לו לחסוך? האדם הזה הוא בשבילי לא עם משמעות של אבא אלא סתם כמו אדם זר, אנחנו לא בקשר כבר שנים, אבל זה סתם מעניין אותי, מה אתם חושבים על זה?