לפני זה , אני בת 15 הוא בן 18 נכון שיש הפרש גילאים אבל זה ממש לא משנה..
זה התחיל לפני חצי שנה לפני שהיינו ביחד הוא איתי בבית ספר אני כיתה ט' הוא יב' ,
הכרנו ולאט לאט התקרבנו עד שנהיינו ביחד היינו ביחד חודשיים נכון שזה קצת אבל אלה היו חודשיים משמעותיים בשבילי כי הוא היה סוג של אהבה ראשונה שלי , החודש הראשון היה מדהים החודש השני קצת פחות היינו רבים הרבה ומשלימים הייתי בוכה בגללו הרבה אבל בשום פנים ואופן לא מוותרת עליו ..
עד שיום אחד שאלתי אותו אם הוא רציני בקשר אלי ואם הוא רוצה להמשיך בזה הוא אמר לי לא,רק בגלל שנמאס לו לפגוע בי כל פעם אז נפרדנו ובאותו יום נפגשנו שוב בפעם האחרונה..שהוא הלך הרגשתי את הלב שלי רוצה לצאת מהגוף שלי מרוב שהוא דפק חזק , חברות שלי ניסו לדבר איתו אבל לא,כלום..אני כבר במשך חודש וקצת בודקת מה הוא עושה,עם מי הוא,רודפת אחריו ומקבלת חרא בחזרה,הוא המשיך הלאה ואני תקועה באותו המקום אני אומרת לעצמי דיי זה הזמן להמשיך הלאה אבל כלום לא עוזר , חברות שלי מנסות להשכיח לי אותו אבל כלום.. במשך חופשת פסח לא ראיתי אותו בגלל שלא היה בית ספר והרגשתי שעזר לי קצת וירדתי ממנו טיפה , אבל עכשיו שחזרנו לבית ספר והפרצוף שלו תקוע לי כל היום מול הפנים הכל חזר ,אני כל שניה מסתכלת עליו לראות מה הוא עושה ושהוא עם בנות בכוונה זה קורע לי את הלב ,אני רוצה להוציא אותו מהראש שלי! אבל אני לא מסוגלת ולפעמים גם ההפך...
זה שאני אומרת לעצמי אני יכולה בלעדיו זה לא עוזר לי,יש עוד דרכים? נמאס לי להפגע ולהרגיש כמו נמלה שהוא דורך עלי כל פעם ופוגע בי ,נמאס לי ממנו :-[
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות