פעם הייתי שמנה וביישנית ואף אחד לא הסתכל עלי אז אני ממש מנסה לקבל את זה שאני מושכת בעיני גברים וגם גדלתי בחברה דתית
אני מאוד נבוכה וביישנית מול גברים שמדברים איתי והייתי רוצה להיות יותר קולנית
גם אם הם מתחילים איתי, אני פשוט צוחקת (לא יודעת למה), וגם בכללי אני צוחקת כזה מדברים שהם אומרים כשאין לי מה לומר וקשה לי להביע במילים למה
קשה לי להיות פוקר פייס,או לדבר בחופשיות עם גבר.
אני רואה את הבחורות האלו שמדברות חלק עם גברים ומקנאה, אפילו עם העובדים האחרים קשה לי לדבר חלק בלי לחשוב איך אני מצטיירת מולם אם אני יפה מספיק אם השיער שלי מסודר וכאלה
אני יודעת שיש לי גוף יפה, אני מקבלת מחמאות אבל עדיין כאילו אני מרגישה שאני חלשת אופי מולם
נניח היה גבר שדיבר איתי והציע לי לצאת (פנים מול פנים)
והייתי בכזה הלם שאמרתי לו ישר- חחחח לא אני לא רוצה.. וצחקתי כמו מפגרת.. לא הצלחתי לשלוט בעצמי
ולא יודעת למה כי הוא מאוד מוצא חן בעיניי ואני נמשכת למראה שלו, פשוט קפאתי במקום כזה וצחקתי קצת להוריד את המבוכה ואני דווקא מאוד רוצה לצאת איתו
גם פעם אחת יצאתי לדייט עם מישהו שהכרתי בפייסבוק(באינטרנט יותר קל לי לדבר חופשי)
וכל הדייט לא ממש הצלחתי לדבר, הייתי נבוכה מולו כשהוא החמיא לי ואמר - וואו לא ידעתי שאת כזאת יפה במציאות, פשוט נקרעתי מצחוק מולו והוא לא הבין
והוא אמר לי - מה יש לך למה את כזאת סגורה? כל פעם אמר לי תשתחררי
ולא יודעת אני לא ידעתי מה לומר כדי לצאת בסדר ואיך למצוא חן בעיניי או שהוא לא נמשך אליי בכלל וסתם מתפשר לא יצאו לי מילים מהפה
אני רוצה להיות דעתנים ומדברת כמו כולן, בבית קל לי לדבר אבל מול גברים אני חלשה.. אני ממש ביישנית ונמאס לי שאומרים עליי חמודה כי אני שקטה, בא לי להיות אסרטיבית כמו כל הבנות
איך אני מתמודדת עם הפוביה מגברים? כי אני רואה את עצמי עוד 10 שנים ועצובה בלי זוגיות
אשמח לעצותיכם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות