זה קצת יותר מסובך מהכותרת והולך להיות ארוך כי
חשוב לי לא להחסיר פרטים כדי שתוכלו לייעץ לי באופן יעיל.
אני נמצאת במצב לא פשוט ובעיקר לא סגורה על מה אני רוצה מעצמי.
אני חודש אחרי פרידה מזוגיות של 5 שנים.
האקס שלי היה מדהים מכל הבחינות אך הבעיה העיקרית הייתה שהוא פשוט נתן יותר מדי מעצמו ובעקבות זאת בשנתיים האחרונות המשיכה כלפיו ירדה לאט לאט (חשוב לציין שהיא גם לא הייתה מלכתחילה ונבנתה).
כבר הרבה זמן שהייתי במצב לא פשוט,
מצד אחד חוסר המשיכה ומצד שני זה דורש המון אומץ לוותר על מקום כלכך נוח שמשרה ביטחון. העובדה שהיינו לומדים ביחד, עובדים ביחד ויוצאים ביחד לא אפשרה לי לראות מעבר.
עכשיו מגיעה התפנית-
כמה חודשים אחרי השחרור מהצבא(לפני חצי שנה) התחלתי לעבוד במקום מסוים.
מהרגע הראשון שמתי עין על אחד העובדים שעשה לי חפיפה ועם הזמן המשיכה כלפיו רק התגברה.
התחלתי לשלוח לו הודעות(אני יודעת שזה לא בסדר) אבל זה לא היה בשליטה שלי וכשיידעתי אותו שיש לי חבר הוא לקח צעד אחורה.
מדי פעם היה מסנן או עונה אחרי מלא זמן.
הייתי רק מחכה למשמרות איתו ומעדיפה לעבוד מאשר לבלות זמן פנוי עם האקס.
האקס שלי עדיין היה בצבא מה שאפשר לי איכשהו להסתיר את מה שעובר עלי. בסופשים ניסיתי להתנהג כמה שיותר רגיל למרות שהוא שם לב לאט לאט שמשהו לא תקין.
יום אחד האקס שלי חיטט לי בטלפון וראה הודעה ששכחתי למחוק. באותו רגע לקח את הדברים שלו ועזב. בכיתי והרגשתי שהעולם נופל עלי,
אך אחרי כמה ימים הוא טען שכל עוד לא בגדתי בו אפשר לנסות לשקם ולתקן.
אבל זה כבר לא היה זה ושנינו הבנו את זה.
חשוב לציין שאני שלמה עם הפרידה ואפילו מרגישה הקלה מסוימת.
שכחתי לציין מעשה מגעיל שעשיתי,
חודש לפני הפרידה שיקרתי לבחור שעובד איתי שנפרדנו כדי להבין אם החוסר יחס שלו נובע מחוסר משיכה או מהעובדה שיש לי חבר.
הוא ישר הציע להיפגש וכמובן שסירבתי.
ככה זה נמשך חודש, הייתי מציפה אותו בהודעות אבל כשהיה מציע להיפגש הייתי מסרבת.
שבוע אחרי הפרידה נפגשתי איתו והתנשקנו.
יומיים אחרי נפגשנו שוב והוא נשאר לישון אצלי, היו דברים אך לא הסכמתי לשכב מהפחד שהוא יעלם.
אני היחידה שיוזמת הודעות, והוא תמיד קשוח איתי ואדיש כלפי(להבדיל מכל הגברים האחרים שלא מפסיקים לחפור) וכל המצב הזה גרם לי לפתח אובססיה כלפיו וזה מפריע לי מאוד בשגרת חיים במיוחד שהתחלתי תואר לא מזמן ואני לא מצליחה להתרכז בשום דבר אחר חוץ ממנו.
לפני כמה ימים החלטתי להגיד לו שמבחינתי זה או לנסות קשר רציני או לנתק קשר.
הוא אמר שהוא לא מעדיף קשר רציני אז ניתקתי קשר ונשברתי אחרי כמה ימים ושלחתי לו הודעה והתקשרתי והוא סינן כמובן.
הייתי יכולה להיעלם לו לגמרי, אבל זה בעייתי שאנחנו עובדים ביחד. (אני בקושי עובדת בגלל הלימודים אז רואה אותו פעם בשבוע בערך).
תאכלס אני אחרי פרידה ובעצמי לא מעוניינת בקשר רציני, יותר בקטע של להנות עכשיו.
שחושבים על זה יש לנו גם אורח חיים שונה לגמרי הוא שומר שבת ואני חילונית וגם ככה זה לא היה מתאים.
כרגע הערך שלי מבחינתו כלכך נמוך שזה מכניס אותי לדיכאון אבל הרגש האובססיבי הזה לא מרפה ממני וגורם לי לרצות אותו בכל זאת אפילו רק לקשר לא מחייב.
השאלה שלי האם כדאי להסתפק בחוסר זמינות שלו, ולהיפגש איתו פעם ב.. בידיעה שאני הולכת להיפגע?
חשבתי אולי לשכב עם גברים אחרים במקביל ואולי זה יפחית את הרגש כלפיו והוא יהיה סתם עוד אחד כמו השאר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות