עושר בלי חיי חברה
שלום לכולם. התחלתי לעבוד בגיל 16 כי ההורים גרושים והמצב קשה ותמיד חסכתי והוצאתי כסף רק על מה שחייב. עכשיו אני בשירות לאומי ואני מקבלת 600₪ לחודש וגם עובדת וזה מוסיף עוד 700₪ בערך.
אף פעם לא הייתי מקובלת ולא היו לי חברות לא משנה כמה אני מנסה... פעם אמרתי להורים שלי שאני הולכת עם חברה לים והלכתי עם עצמי. בכיתי ממש כי ראיתי את כולם עם החברים והחברות ורק לי אין אף אחד. תמיד אני מזמינה לצאת ותמיד מבריזים/שוכחים שקבענו/אומרים שלא יכולים השבוע וכשאני אומרת "מה לגבי שבוע הבא?" מסננים... אני הולכת למסעדות לבד ותמיד מסתכלים עליי מוזר. אני הולכת לקניון לבד. אני הולכת לסרטים לבד. אין לי אף אחד בעולם. אין לי סיבה לקום מהמיטה חוץ מהעבודה. ולא כיף לי לבד כי אני שונאת את כל מי שאני. לא משנה כמה אני מנסה להכיר אנשים הם יוצאים לי מהחיים אחרי זמן קצר בלי לחזור...
תמיד חשבתי שכסף זה מה שעושה בני אדם מאושרים. יש לי כסף וזה כל כך לא נכון. הלוואי שהייתה לי אפילו דמות אחת בחיים שתיתן לי אהבה. כן יש לי כלב שעוזר לי עם הבדידות ונותן לי אהבה ועדיין כלב זה לא בן אדם שאני יכולה לצאת איתו לאנשהו מעבר לטיולים בפארק.
מה לעשות? אני ממוטטת כבר... תודה
**בבקשה לא להעלות לפייסבוק**
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025