לפני כחודשיים סיימתי את השירות והתחלתי את "החיים האמיתיים".
ישר מצאתי עבודה חצי משרה 6 פעמים בשבוע, התחלתי להתאמן בחדר כושר שש פעמים בשבוע במקום שלוש, התחלתי קצת לפני השחרור דיאטה בריאה וכרגע אני לומדת קורס באוניברסיטה פעמיים בשבוע.
ולמרות שכל יום אני עסוקה ופעילה, אני מרגישה כמו חצי מתה שמתהלכת בעולם.
שאני עושה דברים על מצב "אוטומט" ושאני לא באמת נהנת משום דבר.
אפילו שאימונים בחדר כושר היו עושים אותי מאושרת, אפילו שלאכול בריא היה גורם לי להרגיש טוב עם עצמי, אפילו שללמוד היה מספק ומרגש אותי, הכל חלול מרגשות..
אני מרגישה כמו כישלון, שאני לא מצליחה בשום דבר שאני רוצה, שאני לא מצליחה לתת את המאה אחוז שלי כי כרגע אני עשר.
היו לי תקופות בחיים שהייתי בדיכאון, היו תקופות שלא הצלחתי להרגיש שמחה, אבל כן הצלחתי הרגשתי עצב. עכשיו אני לא מרגישה כלום. כלום ושום דבר.
אני רוצה לחזור להיות אני, להפסיק להיות הצל של עצמי.
להפסיק להיות "פעילה" כשבעצם אני לא עושה כלום באמת.
להפסיק לחייך ולשדר עסקים כרגיל כשבעצם אני ריקה מתוכן.
ואני לא יודעת איך.
אם אי פעם הרגשתם כמוני, הצלחתם לצאת מזה? הצלחתם להיות מאושרים? הצלחתם לצאת מהטביעה הזאת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות