אני בחטיבת חיר ומסיים מסלול עוד חודש פחות או יותר.
ובגלל כל מיני סיבות יכול להיות שאני יורד מחזור, זה גם תלוי בי קצת ויש לי קצת בחירה, מצד אחד אני לא רוצה לרדת כי אני אצטרך לעשות מהתחלה את האימון מתקדם מצד שני אני כן רוצה כדי להשתפר בכושר ולרדת במשקל קצת. אין לי גם חברים לא בבית ולא בצבא. ישלי עם מי לדבר בצבא לפעמים (רק שאני בצבא, לא בטלפון או משהו כזה) אבל חוץ מזה אין לי בכלל חברים(ובטח שלא לדבר על חברה שאני מת לזה כבר תקופה.)
כל המצב הזה מכניס אותי לדיכאון ואין לי כבר כוח לכלום לא בא לי לעשות את המסעות ואת השבועות בשטח נמאס לי כבר אני הכי פחות בכושר מכולם ישלי כאבים בכף רגל כל פעם שאני רץ, ובכל זאת באלי להשאר בקרבי תמיד רציתי להשאר ונלחמתי כדי להגיע לפה אבל המצב המסריח הזה מדכא אותי וגורם לי לרצות רק להיות בבית שגם שם אני מרגיש באסה כי אני לבד כל היום. באמת שאני לא יודע מה לעשות, כבר כמה שנים שאין לי חברים מכיתה י בערך וכולם אמרו שבקרבי מוצאים חברים לכל החיים וזה חרטה. רוב האנשים פה בכלל מתים להיות בבית ולהפגש עם חברים שלהם
מהבית ולי אין אפילו את זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות