אהלן, אני דניאל, בן 19 וחייל בשירות סדיר בבסיס באיזור המרכז.
מאז גיוסי לצהל, לפני כחצי שנה התחלתי לחוות תחושות שלא חוויתי בעבר כגון דיכאון, ריקנות וקושי להיות לבד. התחלתי כלוחם ואחרי קשיים נפשיים וקושי הסתגלותי ירדתי מלוחמה בתקווה שזאת באמת הייתה הבעיה אך התחושות חזרו מהר מאוד.
בחודשים האחרונים התחלתי להשתמש באלכוהול ובסמים קלים בצורה מוגזמת. כשאלו גררו אותי לסקס לא מוגן ומעשים נוספים תחת ההשפעה החלטתי שחציתי גבול והחלטתי לראות איש מקצוע- קבן. בהתחלה אמרתי לה שאני לא בטוח אם כדאי לשתף את מה שעובר עליי אבל היא הסבירה לי שזהו מרחב בטוח וששום מידע לא מועבר לאף גורם- אז שיתפתי. לאחר שני מפגשים היא החליטה שאני צריך לראות פסיכיאטרית וככה עשיתי. כי סמכתי עליה. כשהגעתי לפסיכיאטרית היא כבר באה מוכנה, עם תיק שלם עליי ועם תובנות ולא שאלה הרבה שאלות. תוך 10 דקות (!!!) היא זרקה עליי כמה מושגים פסיכיאטריים (הפרעה אפקטיבית, הפרעת אישיות אימפולסיבית) והחליטה שהיא מעבירה מכתב לוועדה רפואית שממליץ על פרופיל 21 ושחרור מצהל. היא הסבירה ש"אין לנו פתרון להציע לך, אנחנו לא מכון גמילה וכאן לא מתעסקים על אלכוהול".
אני מניח את בעיית האלכוהול בצד כרגע ומתרכז בצבא. אני מרגיש נבגד, אני מרגיש שנזרקתי מהמערכת, בין אם בצדק או לא, מהר מדי. והכי גרוע.. אני מרגיש חסר אונים ומתבייש לספר להורים שלי. אם אשתחרר אהיה אבוד. המצב רק הולך ונהיה רע יותר. אשמח לשמוע מחשבות וכיוונים לגבי הנושא. כל מחשבה תתקבל בהערכה ותודה מראש!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות