היי לכולם! אני יוצאת כבר כמה חודשים עם גבר בן 40, גרוש ללא. באופן כללי טוב לי וכייף לי איתו, אנחנו ממש קרובים, אני כבר גרה אצלו, מתנהלים כמו זוג לכל דבר. יש בינינו הפרש של 5 שנים, אני נראית טוב ואפילו ממש יפה כמו שהרבה אומרים, מחוזרת, מטופחת ונראית צעירה לגילי. הבעיה היא שהעיניים של החבר שלי לא נחות- אם הוא רואה בחורה יפה/בחורה עם גוף יפה, הוא לא יכול להוזיז את העיניים, והוא עושה את זה לידי. היה לנו ריב אחד על זה שהוא בהה הרבה במישהי שנראית בדיוק הטעם שלו! אמרתי לו שזה חוסר כבוד, זלזול, שזה משפיל מאוד במיוחד שזה קרה אחרי שיצאנו מעט מאוד זמן... אני יודעת שהוא ממש פעיל ברשתות החברתיות (אינסטגרם ופייסבוק בעיקר, שהרוב אצלו בנות צעירות), יש לו לא מעט ידידות, היה עם מלא מלא בנות בעברו (לא מספר נורמלי של בנות, אלא ממש הרבה), מה שעוד יותר גורם לי לחשוב אם אנחנו באמת מתאימים... חשוב לציין שחוץ מבעיית הבהייה הממושכת, הוא טוב אליי- הוא רציני, באמת מסתכל קדימה לכיוון חתונה, לא קמצן, חרוץ, יודע לצחוק, חם ואוהב, נמצא איתי כמעט כל ערב, חשוב לו להעביר איתי ערבים, חשוב לו שנתקרב ונרגיש חופשי אחד ליד השניה, הרבה פעמים ילדותי אבל עם זה אני יכולה לחיות... אבל בעיית הבהייה- ממש מפריעה לי, אני יודעת שכייף להסתכל על אישה יפה, אבל כל הקטע של לבהות ממש מפריע לי. היו לי הרבה יותר יפים וחתיכים ממנו, למעשה הוא הכי פחות יפה שהיה לי, אפשר להגיד שהתפשרתי על המראה החיצוני, אבל מבחינתי הוא הכי יפה בעולם, גם אם ישב מולי הגבר הכי חתיך בעולם, העיניים שלי ממש לא יהיו עליו. אני נמצאת בדילמה כי מצד אחד אני יודעת שאף אחד לא מושלם, וגם אם היה כזה, לא הייתי רוצה מישהו מושלם, אבל מצד שני זה חוסר כבוד ואני לא יודעת אם אוכל לסבול את זה... מה לעשות?? :/ אשמח לעצות..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות