היי,
המון פעמים שאני עסוקה בלחשוב איזה תפקיד אני רוצה לעשות שאתגייס לצהל (כרגע אני בכיתה י׳)
אני בחורה עם שאיפות גבוהות, ואני חושבת שאני צריכה להתגייס ולתת את כל מה שיש לי על הצד הטוב ביותר.
בשנה האחרונה חשבתי הגעתי למסקנה עם עצמי, המון חיילים נהרגים במלחמות, מסכנים את עצמם, מקריבים את החיים שלהם ונותנים את כל כולם. תמיד ביום הזיכרון קשה לי לשמוע את הסיפורים העצובים, אני נקרעת מבפנים ולא מפסיקה לבכות, כמו כולם.
אז נהייתה לי מחשבה שאם חיילים סיכנו את החיים שלהם עבורי, אני חייבת ״להחזיר״ להם באותה הדרך- מגיע להם שכמו שהם הקריבו את החיים שלהם עבורי אני אעשה את אותו הדבר.
כואב הלב לראות אמא שבוכה שמודיעים לה שהבן שלה לא חזר ממלחמה, והשאיר אחריו משפחה שלמה. זה לא פייר! לא מגיע להם ולכן אני חושבת שזה המקסימום שאני יכולה לעשות- להתגייס לקרבי/תפקיד כלשהו שאני אסכן בו את החיים שלי ואעשה הכל למען אותם אנשים שעשו בשבילי ולמען המדינה.
אבל המשפחה שלי לא בעד, הם אומרים שאפשר לעשות תפקיד משמעותי גם בלי לסכן חיים ושאני לא צריכה לחשוב על כיון של תפקיד קרבי.
וגם בזה יש משהו, אז סתם מעניין אותי לדעתם מה אתם חושבים? יש לי עוד זמן להחליט החלטות ולא בטוח שמה שאני רוצה יקרה אבל סתם מעניין אותי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות