אני אספר את הסיפור שלי לפני הגיוס הייתי בן אדם שמח ונורמלי היה לי הרבה מאוד חברים ותמיד הייתי נעזר בהם כשהיה לי קשה אבל אף פעם לא חוויתי קושי מהסוג הזה
התגייסתי לפני חמישה חודשים ללוחמה באיסוף באתי עם מוטיבציה אחרי חודש שבאמת היה לי קשה התחלתי לחוות התקפי פאניקה וחרדה הרבה בכי וחשבתי שזה בגלל שהייתי רחוק מהבית ושפשוט זה נטו געגוע למשפחה אמרתי יומיות יפתרו את הבעיה ! מזה בשבילי להגיע כל יום מ8 עד 5 או שעות אחרות לאחר כמה מפגשים עם הקב"ן ועזרה מטורפת מצד ההורים קיבלתי את היומיות התחלתי את היומיות לפני חודש וכל הלחצים שלי התגברו אני מוצא את עצמי כל יום בוכה כל יום מתעסק אך ורק בדבר הזה שנקרא צבא המחשבות הורגות אותי נפשית אני מדבר עם חברים שלי רק על זה ושום דבר אחר וכבר חצי שנה מהחיים שלי אני בבור בלי תחתית רק נופל וממשיך ליפול ,לפני כמה ימים חשבתי על זה ואמרתי שאני פשוט לא מסוגל להמשיך ככה עוד שנתיים וקצת שנשארו לי אני רוצה להיות שמח לא רוצה להרגיש רע כל הזמן (יש לציין שגם בבית אני מרגיש את הלחץ הזה ) אני פשוט רוצה לחזור להיות בן אדם נורמלי כמו שהייתי לפני חשבתי על פטור צבאי אבל בכנות אני מפחד שזה יפגע לי בחיים שאני לא אצליח בשום מקום כי לא הצלחתי בצבא והשאלה הכי גדולה זה נגיד וקיבלתי את הפטור מה אני עושה משם ? אם יש מישהו שיצא על נפשי מהצבא ויכול לייעץ לי אני אשמח לשמוע...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות