אני באתי ממשפחה די הרוסה, האבא היה מכה ופסיכופת הוא היה קורה לי זונה ושרלילה כשהייתי בת 10 והיה מכה אותי ומתעלל בי בצורה מינית, ומאחל לי למות כל יום מגיל 8 עד שנהייתי בגירה ועזבתי,בנוסף לכך בתיכון בנים היו מרביצים לי וקוראים לי מכוערת כל יום.
אני לא בקשר עם המשפחה, רק עם אמא, מפרנסת את עצמי מגיל קטן
אני סטודנטית שנה שנייה למדעי המחשב באוניברסיטה מוכרת והולך לי טוב, אבל אני רואה את בנות גילי כבר בזוגיות של שנים עם גברים, חלק מאורסות ונשואות גם יש להן כבר בית אמא ואבא קנו להן, החבר עושה להן מתנות, מנשק אותן ורושם עליהן פוסטים יפים באינסטגרם, הכל מושלם אצלן יש להן משפחה אוהבת שעושה ארוחות שישי ויוצאת איתם לטיולים בחול וכאלה.
ואני, הקטנה, בחיים גבר לא ירק עליי.
מי ירצה להכנס לחיים העלובים שלי? אני באמת בן אדם עלוב, אני ממוצעת במראה סביבות 165 ומשקל תקין אני לא רזה מדי, כן יש לי כסף חסכתי סכום התחלתי לבית, סביבות ה250 אלף, אני אתחיל לעבוד בעבודת סטודנט עוד מעט, ארוויח עוד כסף, אולי יהיה לי סיכוי בחיים האלה לקנות דירת 3 חדרים כי כל בית כזה עולה 2-3 מיליון.
אבל אין לי הורים עם נכסים, אין לי הורים שעשו ארוחת שישי וחגגו לי יום הולדת, לא הייתה אהבה בבית. רק פחד והתעללות יום יומית.
מה אני אמורה להגיד לגבר? אבא שלי פסיכופת ואמא שלי היא עברה התעללות ולא עומדת על הרגליים לבד,מי ירצה אישה כמוני שבאה עם מטען כזה? מי יתן אהבה למישהי שכל חייה התאכזרו אליה? אין לי חברות עשו עליי חרמות בתיכון.
אני באמת תת אדם, בחיים שלי לא הייתי בחוץ לארץ, לא היה לי חבר ואין לי שום חוויה נורמאלית בחיים. העדפתי לחסוך את הכסף ללימודים ולבית בעתיד כי אין לי את הפרביליגה לקבל עזרה בעתיד מההורים אבל מה הטעם כשאשאר לבד כל החיים ולא יהיו לי ילדים ומישהו שיחבק אותי ויגיד שהוא מאוהב בי וכמה שאני מדהימה בעיניו. בטח לא יגיד לי ברכה יפה ביום האהבה.
אני שיתפתי את זה עם מישהו, אמרו לי שרק גבר שהוא עצמו אלים עבריין משוחרר, אחד הומלס מעשן סמים, או מבוגר בן 50 שמחפש צעירה לתקופה זמנית או משהו כזה ירצה להיות עם מישהי כמוני, לכן אני צריכה להתפשר,
אני מבינה זה הגיוני, כי אני תת אדם, באמת לא יודעת מי ירצה פח אשפה כמוני. אין לי זכות לצאת עם גבר נורמאלי שבא ממשפחה נורמאלית שעושים אצלהם ארוחות משפחתיות וההורים אוהבים את הילדים שלהם ויש להם מלא חברים
רק בלימודים אני מצליחה, זה הדבר היחיד שהצלחתי בו בחיים, בתיכון הייתי מצטינת וגם השנה אני מצטיינת דיקאן בפקולטה, אבל שוב חרא לי בחיים האלה אז מה הטעם בללמוד אם אני תת אדם שלא יצליח להגשים את עצמו ולמצוא אהבה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות