ההיגיון נגד הלב... קנאביס או אהבה?

שלום לכולם. תקופה לא פשוטה עם החלטה לא פשוטה. למרות שההיגיון אומר אחד,אך הלב אומר אחרת. ולכן הייתי רוצה לשמוע מה חושבים אנשים מהצד שרואים את כל התמונה ולא מונעים מרגש.
הכרתי בחור מקסים, לב זהב, עדין, רגיש, מפרגן, חם וחשבתי שמצאתי את האחד אחרי כמעט עשור עם אקס שהעביר אותי התעללות נפשית עמוקה.
כיום אני ובן הזוג יוצאים שנה וחצי ולאחר כל המבחנים שעשיתי על מנת לדעת בוודאות שזה בדיוק מה שאני מחפשת כמו כבוד להורים, עזרה, איש חם אכפתי עוזר תמיד גם לסבים. הכל היה נראה מושלם. אך לפני 3 חודשים ביום אחד בהיר הבחור התחיל להציף דברים , יותר נכון השקרים התחילו לצוף. הכרתי אותו כאדם שמעשן קנאביס . 1-2 היה מעשן רק לפני השינה מפני שטען כי יש לו נידודי שינה וקשיי הירדמות. דיברנו על הנושא עוד מההתחלה כאשר הוא ידע שגם זה מפריע לי. חשוב לי לציין כי אין לי שום בעיה עם קנאביס אבל בגבול הטעם הטוב. אך מסתבר שהוא מכור. גיליתי שהוא מעשן לי מאחורי הגב ובערב היה מעשן סביב 5 . כלומר היה מעשן לפחות 10 ביום. הוא טוען כי זו התרופה שלו והוא מתנצל ששיקר לי כל הזמן הזה מפני שלא רצה לאבד אותי. מסתבר כי הוא טען כי יש לו חובות קטנים אך בפועל גם לגבי זה שיקר והוא בחובות ענקיים. הוא לא העה גלוי לגבי הדברים הכי חשובים. מבחינתי פגיעה קשה כזו באמון הרסה אותי ואת האמון בו. הוא ניסה במשך כמה חודשים להציע לי שננסה יחד md אך אני נגד כימיכלים ובסוף התפוצצתי עליו מפני שניסע להשפיע עלי דרך חברים שלי. אני לא הצבתי לו אולטימטום. אמרתי לו כי אינני מעוניינת שירוק ינהל לי ולילדיי את החיים. הוא טוען כי לעולם לא ייחפשו לכך אך אני משום מה בספק. קבענו שיעשן אחד בבוקר ערב בערב. אך כמה ימים לאחר ההחלטה היה דכאוני מאוד והחליט כי זה חזק ממנו. וכי הוא לא מעוניין לחיות תחת הגבלות בנושא הקנאביס. אני חושבת על עתיד ילדיי והתלות שיש לו בזה, בלי זה הוא עצבני דכאוני רועד ומעשן המון סיגריות רגילות. אני מבינה שזו כבר התמכרות והאם זה יגמר רק בזה.
לאחר זוגיות קודמת שהייתה הרסנית . פה בזוגיות הזו מצאתי נחת. התאמה זוגית מושלמת. הכלה דאגה . הכל! אבל אין רומנטיקה מפני שהוא בחובות ואין באפשרותו להזמין אותי אפילו למסעדה. ומשום שהוא לא יכול בלי לעשן קנאביס ( כל שעה - שעתיים) ואחרכך כל מה שהוא רוצה זה לשכב בספה וזה קצת משעמם אותי. אבל האופי שלו זהב יש בו את כל התכונות שרציתי בגבר והפחד שלא אמצא כזה שוב. ההיגיון אומר עשית בשכל שעשית את ההחלטה. נפרדנו לפני כמה ימים. מפני שלא נהיה ככה מאושרים . הוא ירגיש חנוק ואני ארגיש בלחץ ותחת ניהול הירוק בחייו ופחד שהילדים יריחו יראו ייחשפו לזה ואף יעשנו איתו כמו שעשה עם אביו. אך הלב אומר אולי את עושה טעות? אולי הוא יפסיק לעשן ביום שירצה כך הוא אומר. אולי לא תמצאי גבר כזה יותר.... ההיגיון נגד הלב.... אז האם אני עושה טעות?
גמילה הוא לא רוצה , להפחית לא הלך זה הגיע לשקרים. וכך הירוק ניצח והוא ויתר עלי בשביל זה..