אני נשואה לבעלי כבר שלוש שנים ואנחנו ביחד סה"כ 4 שנים.
מהרגע שהתארסנו דברים התחילו להתקלקל במערכת היחסים, עדיין אהבתי אותו ועברתי גיהנום עם המשפחה שלו כדי להישאר איתו, הוא נלחם עליי ואני עליו ובסופו של דבר התחתנו והבאנו ילדה מושלמת לעולם.
היחסים שלנו גרועים, הוא רואה אותי מתמוטטת לו מול העיניים ולא עוזר כמעט, משחק כל הזמן בסוני, לוקח את האוטו שלי רוב הזמן כי אין לו רכב משלו, לא משקיע בי, אין בינינו כמעט אינטימיות, אין גם כמעט מגע.
הוא אומר שהוא אוהב אותי, אבל אני לא מרגישה את זה ולאור המצב הרגשות שלי אליו הולכים ונעלמים.
אני מפחדת שעוד קצת ואני כבר מאבדת כל סוג של משיכה ורגש אליו...
בלילות אני כבר חולמת שאני עם גברים אחרים, אני מתה בתוך תוכי שיכנס לי גבר אחר לחיים, אני כל הזמן בוכה שאני בזוגיות שהיא הרבה יותר לבד מרווקות.
הילדה שלי היא האור והנס של החיים שלי, וגם העבודה שלי... ומהרגע שהוא מגיע אני פשוט מרגישה שמכבים עליי את האור.
כמה וכמה פעמים אמרתי לו שאני רוצה להתגרש והוא פשוט התחרפן ואמר שהוא לא יתן לזה לקרות לעולם, שהוא יקח את הילדה, שאני לא אפריד אותה ממנו (אפילו שבחיייים לא אמרתי שזה יקרה), שהוא לא יתן לי לזוז מטר, שאני לא הולכת לשום מקום, שהוא ילך אחרי.
מפה לשם, אני מרגישה כלואה בתוך כלוב עם מאה מנעולים.
איבדתי את התקווה לגביו.
מה אני עושה?
באמת, מה? מבחוץ אני פנתרה ואני אישה סופר חזקה, אשת עסקים, חריפה ופלפלית, ואיתו אני פשוט מרגישה כמו האישה החלשה והעצובה בעולם.
לא בא לי להרגיש ככה יותר.
תעזרו לי בבקשה.
תודה מכל הלב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות