אני בת 18. המחנך שהיה לי חינך אותי 6 שנים. מכיתה ז עד יב. חשוב לי להגיד שהוא כמו הפסיכולוג שלי, אנחנו מדברים מלא והוא יודע עלי הכל. אני לא מסתירה ממנו כלום, יש לנו מלא שיחות עומק ממש ארוכות ואני מספרת לו הכל! בתחילת כיתה יא התחלתי לפתח אליו רגשות ממש קיצוניות של אהבה. ברמה שאין דקה שהוא לא עובר לי בראש. אני ממש אובססיבית אליו. אני חולמת עליו כמעט כל לילה וכל הזמן רק מחכה לראות אותו ולדבר איתו. יש לנו קשר ממש טוב והוא ממש מכבד. הוא באמת בן אדם מדהים. קשה לי להסביר לכם איך הקשר שלנו כדי שבאמת תבינו אותי. הוא הדבר הכי חשוב לי בעולם! באמת! אני אוהבת אותו כבר שנתיים!
אני רק אציין שהוא רווק. הייתה תקופה מאוד ארוכה (חצי שנה בערך) שהוא לא היה בבית ספר ולא ראיתי אותו. (הייתה מחנכת מחליפה עד שיחזור). לא ראיתי אותו חצי שנה והרגשות לא עברו, הן רק התעצמו והגעגוע היה קשה מאוד.
תמיד חיכיתי ליום הזה שאני אהיה בת 18, אסיים בית ספר ואז אני אוכל לספר לו על הרגשות שאני מרגישה כלפיו.
לפני חודש סיימתי יב ואנחנו עדיין בקשר, מתכתבים לפעמים. אני מתגעגעת אליו ממש.
אני לא יודעת מה לעשותתת בבקשה תעזרו לי!! הוא בן 40 ואני בת 18. זה פער עצום, למרות שלא כזה אכפת לי.
אני יודעת שלא נהיה ביחד. זה ברור לי. הוא לא יתן לזה לקרות מתוך כבוד אלי. ואני מבינה את זה לגמרי. אבל האהבה שלי אליו לא עוברת לא משנה כמה אני מנסה להמשיך הלאה...
מצד אחד, אם אני אספר לו זה ממש יקל עלי ואולי אפילו יעזור לרגשות לעבור. מצד שני, אני מפחדת שהוא יבהל ושזה יהרוס לנו את הקשר כי הוא באמת בן אדם כל כך משמעותי בחיים שלי ואני לא רוצה שזה יקרה!!
מה לעשותתת?
תודה לעונים! ❤️
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות