היי , אני מרגישה בנוח לפרוק פה אבקש לכתוב תשובות נורמאליות ולא תשובות של אנשים ממורמרים.
התגייסתי לפני חצי שנה בערך , ורע לי פשוט רע , לא כמשחק לא פינוק לא הצגות פשוט רע
אני יומיות אבל אז מה יומיות זה לא הכל כשאתה נמצא במקום שרע לך והאנשים שסובבים אותך לא מתייחסים .
אני רוצה לצאת מהצבא אבל אני בן אדם שאוהב לסיים מסלולים בחיים בכל דבר בחיים שלי עשיתי הכל ״לפי הספר״ אבל עכשיו אני מרגישה שכל יום אני מרגישה מוות . לא טוב לי בתפקיד רע לי , אני לא ישנה טוב בלילה , המחשבות חא מרפות לא מניחות גם אם נרדמתי אני קמה שלוש שעות לפני השעון המעורר , דפיקות לב חזקות בכי ורצון למות . אני כבר לא יודעת אם זה קשור בלעבור תפקיד או שזה משהו שקשור אליי , תמיד היו לי בעיות רגשיות כאלה אבל לא חשבתי לטפל בזה יותר מידי כי זה לא הפריע לי בחיים בבית ספר היה לי את האנשים שלי שלא גרמו לי להרגיש בזה . אולי פתיחתי את זה לאחרונה? אני מרגישה שאני צריכה את הבית יותר ואת הפינה שלי .
אני חושבת שאולי שירות לאומי יעשה לי יותר טוב ואפילו יותר סיפוק מאשר לשבת מאחורי מחשב . הבעיה שאני לא רוצה להתחרט אם ארצה לעסוק במשהו בעתיד שמחייב שירות צבאי .
למה זה חייב להיות ככה ? אני באמת חא מבינה בן אדם שרע לו ומרגיש שכל יום הוא נעלם צריך לחשוב 700 פעם לפני שהוא עוזב תמערכת המסריחה הזאת . אני מרגישה שכולם מסביבי אובדים עצות ואין להם כוח כבר אבל באמת שרע לי אני לא מכירה טת עצמי ככה אני כבר לא יודעת מה לעשות .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות