היי כולם,
אני כותבת פה אחרי הרבה זמן שאני מתלבטת אם בכלל יש טעם אבל לפחות אני אפרוק מהלב.
אני בת 21, ילדה טובה אפשר לומר, אוהבת את הבית, לפעמים ביישנית אבל יש לי פה, מעולם לא הייתי בזוגיות אז אני בתולה מן הסתם (סטוצים לא באים בשום חשבון).
פעם אחרונה שדיברתי עם בנים/ידידים על בסיס יחסית קבוע הייתה בחטיבה.
למדתי בתיכון מיוחד לכן איבדתי את כל החברות שלי מהחטיבה שעלו לתיכון רגיל.
חידשתי קשר עם אחת מהן אבל בקושי יוצא לי להתראות איתה.
למזלי יש לי את אחותי הקטנה ממני בשנה וחצי ו-3 בנות דודות בערך בגילי שקצת מוציאות אותי מהבית, אבל גם זה לא קורה הרבה; הן עסוקות בחיים שלהן עם בני הזוג שלהן.
ואני פשוט מקנאה. אני חושקת לאהבה, חום, מיניות ופשוט לאהוב ולהרגיש נאהבת. אני מודעת שכנראה אין לי זוגיות בגלל שאני לא יוצאת מספיק. כולם יוצאים למועדונים וברים אבל זה מרתיע אותי, זה לא בשבילי.
אז איפה בחורות שקטות מוצאות זוגיות? באמת שאני בורה בנושאים האלה.
אני כל כך רוצה בן זוג ואני כבר ממזמן מוכנה להכל כולל הכל. לבד זה כיף אבל יש גבול.
נמאס לי להיות אני, עצמי, אנוכי והפורנו. נמאס לי להקשיב לאחותי מספרת על איך כל הגברים בבסיס רוצים אותה ורבים עליה ואליי אף גבר לא פוזל. גם נמאס לי לנסוע לחופשות עם אבא שלי כי בתכל׳ס אין לי עם מי.
מפחדת שהמצב יישאר ככה עוד הרבה זמן.
Help.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות