היי, אימא שלי סיפרה לי פעם שיש לה מישהי בעבודה שאימא שלה דרשה ממנה להתחתן ולהביא ילדים כדי שלא תעשה צבא, היא סיפרה לי שכבר בגיל 15 אמא שלה הכירה לה את בעלה (לא יודעת מאיפה בכלל) ויש לה שני ילדים, ואימא שלי סיפרה לי שכשהיא אמרה לה שנניח הלכתי להופעה וכולי (בגילאי 15-16 נניח) האישה הזו אמרה לה איזה כיף לה שיש לה חיים לי לא היה בגיל הזה.
מה שגם מוזר לי שהיא עכשיו בת לפחות 40 והבנתי שמיקודם דווקא להוציא פטור היה מאוד קל, מישהי סיפרה לי שלפני בערך 7 שנים אחותה רק באה ואמרה אני דתיה (כשהיא לא) וישר הביאו לה פטור בלי לאמת את זה אפילו.
אני גם לא עשיתי צבא מסיבותי האישיות, מי שילך לקב״ן ופשוט יסביר שהצבא לא מתאים לו ושהוא לא מעוניין רוב הסיכויים שיקבל פטור, בעיקר היא, תלך ותספר שיש לה אמא מוגזמת שדורשת ממנה להתחתן כדי לא לעשות צבא.
אגב, מיקודם גם היה מספיק רק להיות נשוי כדי לקבל פטור, לא היה חייב גם ילדים.
צבא זה רק שנתיים, וזה עובר די מהר, הייתי כבר אמורה להשתחרר מזמן, ואילו ילד זה לכל החיים.
אני גם לא מבינה למה אמא שלה באה וכפתה עליה דברים, למה יש הורים שלא נותנים לילד שלהם את החופש לבחור האם טוב להם לעשות צבא או לא, בשבילי הורי בחיים לא החליטו כלום ואני החלטתי בעצמי לא לעשות צבא ואת כל החלטותי, בגיל 16 זה מספיק בוגר להחליט לבד מה טוב לך, אם זה בסוף יתברר כטעות אז בעיות שלך, גם מישהו בן 30 יכול לקחת החלטה שתתברר בסוף כלא נכונה, צריך עצמאות להגיע להחלטות לבד.
בתור אחת שגם לא רצתה להתגייס אז כן, צבא לאנשים מסוימים זה קצת כמו עונש, אבל להביא ילד זה עוד יותר עונש לדעתי.
אני לא מצליחה להבין ממה בדיוק יכול להיות שאימא שלה כל כך פחדה שלא תעשה צבא, אשמח שאולי תתנו אפשרויות.
והיא לא הייתה חייבת ללכת לקרבי, יכלה גם סתם לשבת במשרד, ולהתחתן עם מישהו ולהביא ילדים רק כדי לא לעשות צבא ולא מאהבה ורצון זה קצת צבוע לדעתי ומטומטם.
ואם אחרי זה אותה אישה הייתה באה לאמא שלה ואומרת לה: אמא אני רוצה להיות מאבטחת אבל לא יכולה כי לא עשיתי צבא, אמא אני רוצה ללמוד אבל לא יכולה כי יש לי ילדים, אמא קשה לי עם הילדים ואני לא יכולה.
אם לבד הייתה בוחרת את ההחלטה להתחתן כדי לא להתגייס לא היה לה על מי לכעוס.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות