אני נוצריה אבל רוצה להתגייר

היי, בבקשה תכחו את זה ברצינות כי זה נושא שיושב לי בראש 24/7 ולא נותן לי מנוחה. אין לי עם מי לדבר על זה אז חשבתי אולי פה אנשים יוכלו לעזור. ההודעה הזאת היא מאוד מאוד ערוכה ואני אבין אם אנשים לא ירצו לקרוא, אבל במידע ואתם קראתם את הכל, באמת תודה רבה לכם שנתתם לי קצת זמן מהחיים שלכם בשביל אולי לעזור לי עם הסיטואציה שלי.

נולדתי בישראל, יש לי אבא יהודי ואמא נוצריה, אז אני נחשבת כנוצרייה ולא כיהודיה, למרות שאם מסתכלים על זה מהצד המדעי, יש בי דם יהודי, וכל המשפחה שלי מצד אבא הם 99% יהודים, אז זה כל כך מעצבן אותי שרק בגלל שזה אבא שלי שהיהודי משני ההורים, אז אני לא נחשבת כיהודיה.

אני זוכרת שכשהייתי ביסודי, קרו כמה מקרים שילדים צחקו ואמרו שאני נוצריה מסריחה, וזה מאוד העליב אותי באותם הרגעים כשזה קרה, וכנראה שבגלל שהייתי עוד קטנה זה לא כזה השפיע עליי אז. ובכלל הם גילו על זה שאני נחשבת כנוצרייה רק בגלל שאמרתי לא בגלל שעשיתי משהו שנוצרים עושים. כן אמא שלי לימדה אותי כמה דברים של נוצרים, ויצא לי ללכת לכנסיה כמה פעמים, אבל אף פעם כילדה קטנה זה לא בא לי למחשבה שזה איכשהו קשור ליהדות, ובכלל לא הייתי מודעת בכל הדתות לעומק, כנראה שזה לא עיניין אותי אז גם לא שאלתי שאלות.

עכשיו כשאנחנו גרים בקנדה כבר שלוש שנים, אני מרגישה עוד ועוד קשורה יותר לישראל, גם לפני, כשהיינו בישראל, אני אהבתי את הכל, אני אהבתי את המדינה שלי. עזבנו רק בגלל כל המלחמה, ובגלל שאמא שלי לא רצתה שנלך לצבא ושיקרה לנו משהו, היא בעצמה תמיד אומרת כשנקבל אזרחות בקנדה שזה בערך בעוד שנתיים, היא חוזרת לישראל כי לא יכולה בלעדיה. אני לזמן רב חשבתי אם ארצה ללכת לצבא, ובהתחלה כן רציתי, ורציתי לעשות זאת למדינה שלי, אבל אז שמעתי מאנשים שאמרו לי שזה לא כדאי כי גם ככה עם זה שאני רוצה ללכת לרפואה זה סתם יכח לי זמן, וזה לא כזה משמעותי, ובכלל זה מסוכן אז בשביל מה עם אני יכולה שלא ללכת. כשגרנו בישראל תמיד חגגנו את החגים עם המשפחה מצד אבא שלי, כי שם כולם יהודים, ואני תמיד אהבתי לחגוג את החגים. מה שמכאיב לי זה שאני מרגישה שאני סוג של בן אדם רע או לא טוב כי אני מרגישה שאני משקרת כל הזמן עם מי שאני באמת. אני לא יודעת איך להסביר את זה בדיוק. אבל מצד אחד אני רוצה להיות יהודיה עם כל הלב שלי, כי ישראל מאוד חשובה לי והעם והשפה, אני גדלתי בזה, אני מרגישה מאוד שייכת. אבל גם אני יודעת שאני לא צריכה להסביר את עצמי לאף אחד, ושאנשים צריכים להבין שזה לא משנה מי מההורים יהודי, כל זאת אחד מההורים יהודי אז זה בסדר. אני גם אף פעם לא ראיתי יהדות מהצד הדתי, כאילו אני מבינה שאם אני התגייר אז אני אצטרך להוציא הרבה זמן על לקרוא את התורה לעומק, ולהיות עם משפחות דתיות, ואני לא יודעת איך לחשוב על זה באמת, כי אני לא רואה את עצמי עוסקת בזה בכזה עומק. אני יודעת שזה תהליך ארוך וקשה, ואני לא יודעת עם אני מוכנה לזה, אני גם פה בקנדה ואפילו לא בישראל, אז אני פשוט לא יודעת מה לעשות. אני מרגישה שאני צריכה עזרה עם זה, שמישהו יעזור לי להבין את כל זה ולקבל החלטה. אמא שלי אמרה לי שבשבילה אני נחשבת כיהודיה, אבל זה לא בשבילה שאני רוצה להיות יהודיה. ואבא שלי הוא לא כזה מאמין, הוא יהודי אבל הוא לא מתעקש על זה שנשמור על הדת בבית. את האמת אני זאת שתמיד שומרת על הדת בבית, וזאת שמכינה מה שצריך להכין במקרה והחברים היהודים שלנו שהם יותר מאמינים לא הזמינו אותנו לחג.

אם מישהו אוכל לתת לי קצת עזרה, אולי לתת עצה על כל הסיטואציה הזאת, אשמח ביותר! תודה.