אז היי, אני באמצע התיכון כיתה יא, יש לי חברות קרובות אבל לא כמו פעם שהיינו בכיתה ביחד.
מאז ומתמיד הייתי ילדה מאוד ביישנית אף פעם לא שמעו אותי לפחות לא בכיתה, באו נגיד ככה תמיד המורים חיבבו אותי כי אני לא מדברת ומפריע בשיעור,
ביסודי עוד הייתי בסדר חברתית עד שעברתי לחטיבה בכיתה קטנה, לא היו לי שם ממש הרבה חברות ורק בכיתה ח נהייתה לי חברה באמת טובה אבל לא היו לנו דברים משותפים, אבל כמעט כל יום הלכנו לאחת השנייה, ולאחר מכן הכרתי את החבורה הקטנה שלי, ואני מרגישה שאני עדיין לא שייכת אליהן ובמיוחד אחרי שעברנו לתיכון שהן הלכו לכיתה ביחד ואני למבר, מאז שהגעתי לשם אני בטוחה לא הוצאתי שם יותר משלושה משפטים, ולא שאני שחצנית או מרגישה שאני מעליהם, כמו שהמשפחה שלי אמורת לי, זה כי אני באמת ביישנית מאוד קשה לי אם לדבר אם אנשים, ודווקא שאני אם חברים טובים שלי אני הכי פרועה ומשוגעת שיש. אבל אני מרגישה בודדה עכשיו הסתכלתי על חברות מהעבר שלי וראיתי כמה הם חוו וכמה כיף להם, וכמה חברים יש להם, ואני מרגישה ממש רע עם עצמי כי אני לא מרגישה שחוויתי משהו בתקופת התיכון או שעשיתי משהו פרוע כמו שבאמת הייתי רוצה, אם זה אפילו מסיבות, לעשן, לשתות, לעשות בלגנים, לשכב בפעם הראשונה, להתנשק או שבכלל יהיה לי חבר, ופשוט לחוות את תקופת הנוער כמו שצריך ולא לשבת בבית ולהתבאס על החיים שיש לי, ולשמוע סיפורים של הבנות.
אם יש לכם הצע שאני יכולה להעזר בה, או לספר לי שגם אתם חוויתם את זה ואחרי התיכון היתם יותר מאושרים ושלמים אם עצמכם עכשיו, אני אשמח אם תשתפו אותי בזה.
תודה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025