אז הכל התחיל ככה, אותו אחד היה בעניין שלי זמן רב והחלטתי למה לא לתת צאנס, חברים משותפים שידכו וביוזמת החברים האלה הוא גם שלח לי הודעה אם ארצה לצאת איתו, הסכמתי, מאותו רגע אותם חברים היו יותר מדיי בתוך העניינים, הם עזרו לו לרשום כמעט כל הודעה ופתאום גילו דברים שרק אני והוא ידענו ואפשר להגדיר אותם כפרטיים, אמרתי לעצמי , תנסי ואם זה באמת שווה את זה אז זה לא משנה הדברים האלו מהצד. הפגישה שלנו הייתה סבירה, בלי צחוקים בלי משהו יוצא מן הכלל ופרפרים בבטן לא היו לי.. אותם חברים מהצד רק המשיכו לדחוף את האף והוא אפשר לזה לקרות בזה שהיה מספר להם הכל- יותר נכון חשדי בזה כי אם אני לא מספרת אז מי?. הם דחפו אותי לתת לו צאנס שני וכל מיני..
כל שיחה שלנו אני הזרמתי וניסיתי לגרום לה להיות איכשהו חשובה אבל לא הרגשתי אף יוזמה מהצד השני.. !!
אתמול זה היה "הקש ששבר את גב הגמל" אחת מהחברים המשותפים שלנו אמרה לכולם שהוא אמר לה שאנחנו יוצאים שוב פעם עוד מעט- משהו שהוא לחלוטין שקר, זה עוד איכשהו אני יכולה להבליג אבל היא אמרה עוד מספר דברים כמו שהם עוזרים לו לכתוב כמעט כל דבר - אישור שמה שרק חשבתי נכון. ובנוסף לכל זה שהוא מספר לכל הבנים שאני לא זורמת.
אני האחרונה שאכפת לה ממה אנשים חושבים עליה אבל העובדה שזה בא ממנו, שהוא לא הגן עליי ולא היה לו אכפת מאיך אני נראית במצב הזה כל כך מגעילה אותי.
ניסיתי לתת כל כך הרבה צאנסים ושהוא יבוא ויגיד ככה עליי ממש הוריד אותי מהעניין.
זה גרם לי להבין שעמוד שדרה ואסרטיביות כמו שחשבתי , אין לו. וכל מה שהבלגתי וויתרתי עליהם (כמו הטעם שלי- שהוא לא הטעם שלי, הטייפ של אישיות - הוא לא מצחיק ולא זורם דבר שלי חשוב וכולי..) וזה כבר אולי לא שווה את זה..
אני עומדת פה בדילמה רצינית. מצד אחד אני יכולה פשוט לדבר איתו על זה אבל אני לא חושבת שאפשר לשנות בן אדם בצורה כזו דרסטית ואולי אני פשוט צריכה להבין שזה לא זה.
העניין הזה הכין אותי להבנה שהסובבים אותי אכפת להם מהרכילות וזה פשוט כל כך מתסכל שהוא אחד מאלו שמאכילים את הרצון הזה שלהם לרכילות...
מה אתם חושבים כדאי לי לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות