שלום לכולם
אבא שלי היה חולה סרטן במשך כמה שנים טובות ונפטר לפני כחודש.. הייתה לנו תקופה מאוד מאוד מזעזעת ומשנה חיים בחודשים האחרונים. הוא היה במצב מאוד לא טוב, הרבה מהזמן של כל המשפחה היה מושקע בו ובטיפול בו, ימים ולילות.. אני מרגישה שזה לא משהו שבחורה בגילי הייתה צריכה לעבור.
הייתי באמצע הלימודים ונאלצתי לדחות אותם, יצא שנעדרתי הרבה מהעבודה (למשך חודש רצוף - לטיפול בו ולאבל). שבוע שעבר חזרתי לעבודה וללימודים ואני מרגישה כל כך מוצפת ונותנת לזה להדיר ממני שינה. כל הזמן צפים לי רגשות, גם במהלך העבודה (שלא אפרט מה היא) יוצא לי אחת ל.. להתעסק עם משפחות ששכלו בן משפחה (לרוב מדובר בהורה), ואחרי כל שיחה איתם אני לוקחת לעצמי 10 דקות הפסקה כדי לבכות ולהרגע.
התחשבו בי המון בעבודה לאור המצב של אבי, ואני מרגישה שאני מאכזבת את הממונים עליי בכך שהעבודה שלי נפגעת גם אחרי שאני חוזרת לעבוד.. מפחדת גם לבקש עוד חופש, כי הם ממש צריכים אותי ואין להם סיבה להחזיק תקן של עובד אם הוא לא עובד.
הייתי בטוחה שאני בשליטה.
אמא שלי מאוד צריכה אותי ולכן הייתי מאוד אבל מאוד חזקה בשבילה. אני עוזרת המון בבית עכשיו, לא מבקשת שתחזיר לי כסף על הקניות שאני עושה, מפנקת אותה כמו שאבא שלי היה מפנק רק כדי שהיא לא תרגיש בחסר.. ואני מרגישה שאם אמשיך ככה אני אקרוס. יש לי חבר שתומך בי וחברות נפלאות, אבל שום דבר לא הכין אותי לימים שבהם אני ישנה לבד ונבלעת בתוך המחשבות שלי.
אני לא מחפשת עצות, כי זה נושא מורכב וכמובן שאני צריכה להתראות עם פסיכולוג. אני מחפשת לשמוע ממישהו שעבר אבדן או מכיר את זה מקרוב.. איך עברתם את זה? איך המשכתם ובניתם את העתיד שלכם? תודה מראש אם קראתם עד כאן
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025