שלום לכם אנשים,
יש איזו בחורה שאני מכיר מהלימודים. מהיום הראשון שראיתי אותה חשבתי שהיא הבחורה הכי יפה שראיתי בחיים. זה כמה שנים שאני מכיר אותה, כל פעם שאני רואה אותה אני מוקסם מהיופי הזה, יותר משקל, פחות משקל, עם איפור, בלי איפור, כלום לא משנה, היא פשוט מושלמת בעיניי. משהו בחיוך, בעיניים.. פשוט עוצרת נשימה.
יוצא לי לפטפט איתה לפעמים, ודי נחמד וסבבה, לא מדברים על שום דבר מדי רציני, וכל פעם שאני מדבר איתה אני חושב לעצמי שלא ייגמר, שהיא לא תצטרך ללכת, פשוט כיף לי לדבר איתה.
העניין הוא שאני חושב שהיא כל כך מושלמת, וזה מלחיץ אותי, אני מפחד קצת לנסות לקדם את זה כי אני חושב שאולי אני רחוק מהליגה שלה. זה לא רק היופי שלה, היא בחורה עם ביטחון עצמי, חכמה, מוכשרת, מצליחה בעבודה, בלימודים, אני בחור אינטליגנט ורגיש, אבל נוטה להיות ביישן לפעמים.. אני לא ממש דוגמן (כאילו.. אפשר להתרגל אליי), והיא לעומת זאת האישה הכי יפה שראיתי בחיי..
זה נורמלי לחשוב על בחורה שהיא פשוט מושלמת? זאת אומרת, אני מבין שהיא בן אדם, ולפעמים יש קריזות והחיים לא תמיד רק כיף ופוצי מוצי, ובכל זאת, אני מוקסם ממנה באופן בלתי רגיל. מההתנהגות, מהיופי, מהכל.
אנחנו מפטפטים מדי פעם, וצוחקים.. וממש נחמד.. אבל זה בעיקר קורה כשאנחנו נפגשים בדרך מהעבודה במקרה.
השאלה היא, איך אני יודע אם אני מעניין אותה או שהיא נחמדה אליי מנימוס?
ואיך אני יודע אם אני מאוהב בה או שאני פשוט אוהב כל דבר בה? ואם יש הבדל בכלל..
איך אני יודע אם אני לא מסונוור מהיופי שלה? אני רואה המון בנות יפות, אבל בשבילי אין שום אישה בעולם יפה כמוה. זה נורמלי שככה אני מרגיש כלפי בחורה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות