האם הגיע הזמן לחתוך?

שלום,

אני נמצא בזוגיות עם החברה כבר 6 שנים.
יש אהבה, יש בנינו חיבור טוב, סקס טוב ובאופן כללי אנחנו בזוגיות טובה.
עברנו הרבה עליות ומורדות במהלך הדרך, בחיים האישיים (כל אחד והבעיות שלו) וידענו להרים אחד את השני, וכמובן גם בחיי הזוגיות שלנו, גם שם הצלחנו עד כה, מניח שעד פה זה כמו כל זוג ממוצע.

יש בנינו הפרש גילאים של 6 שנים בערך. אני בעל תואר (בזכות הדחיפה שלה יש לציין) ועבודה מסודרת והיא עדיין לא מאופסת על עצמה במה היא רוצה ללמוד/לעבוד (מטיילת בין עבודות/אבטלה) ואנחנו נמצאים בראש אחר מבחינת מטרות לחיים (לפחות כרגע).

אני חושב יותר על חיסכון לדירה ולחיים והיא חושבת בעיקר על איך אפשר לבזבז ולטייל (טיול אחרי צבא, למרות שהשתחררה לפני למעלה משנתיים). למרות שאנחנו מטיילים די הרבה, להוציא את תקופת הקורונה, יוצא שאנחנו בחו"ל פעמיים בשנה בממוצע.

קצת לפני תחילת הקורונה עזבתי את הבית של ההורים במטרה לבדוק לאן הקשר הזה הולך, האם יש לנו עתיד ביחד ואפשר להתקדם לחתונה.
*יש לנו במשפחה יחידת דיור שמשמשת "תחנת מעבר" לאלה שעוזבים את הבית כדי שיוכלו לחסוך עוד ולבנות את החיים בסוג של "נחיתה רכה".
אני משלם רק את החשבונות (ארנונה, חשמל, מים, גז וכו')

כמובן אחרי שעברתי הצעתי לה לעבור איתי, לא ביקשתי ממנה השתתפות כלשהי בהוצאות, גם לא באוכל. אם היא רצתה היא עזרה פה ושם.
בהתחלה הכל היה נפלא, היינו ביחד ונהנינו מהעצמאות והפרטיות.
ואז הגיעו כמה טעויות מהצד שלי, שגירשתי אותה מהבית בריבים שלנו.

היו לנו הרבה ריבים בעניין הגראס, היא לא אהבה את זה שאני מעשן ולאחרונה הפסקתי לחלוטין בעיקר בשבילה.

לאחר 3-4 חודשים היא החליטה שהיא לא חוזרת יותר באופן קבוע, כי היא לא אוהבת את העיר (משעמם לה), זה רחוק לה מהחברות שלה ומאמא שלה (מדובר ברבע שעה נסיעה - יש לה רכב). היא פשוט מגיעה כשנוח לה מס' פעמים בשבוע (2-3 פעמים) מידי פעם נשארת לישון ומידי פעם חוזרת לאמא שלה.

לאחרונה היא מנסה לשכנע אותי לעבור לגור באזור אחר, לצאת מהדירה הנוכחית ולחפש שכירות במחיר מלא באזור שיהיה לה נוח ונחמד (קרוב לאמא ולחברות).
לי האזור פחות משנה אלא העובדה שההוצאה תהיה גדולה בהרבה וכמובן בלי עזרה מצידה (לפחות לא כרגע).
בנוסף אם זה לא יסתדר, לא אוכל לחזור לדירה הנוכחית.

חוץ מזה, אנחנו חלוקים גם בעניין הדת.
אני אתאיסט והיא מגדירה עצמה "מסורתית" - קידוש בשבת, חגים, הפרדת כלים, שמירת נידה, הולכת לרבנים מידי פעם וכו'
יש לציין שהיא דתלשית ובאה מבית דתי יחסית, למרות שרק אמא שלה חזק בדת (הולכת לרבנים, שומרת שבת, כל היום קוראת בספרים וכו') .
חלק מהדברים ברשימה פחות מפריעים לי כמו קידוש והפרדת כלים אבל אני פוחד שזה רק ילך ו"יחמיר" עם הזמן, זאת אומרת שפתאום היא תחליט שהיא שומרת שבת (לא נוסעת / מדליקה אש וכו') או תכפה עלי דברים אחרים של הדת.

בקיצור אני לא יודע אם אני צריך לקחת את הקשר הזה צעד קדימה ולהתפשר (שוב..) או לחתוך בגלל:
1. אנחנו בראש אחר כרגע מבחינת מטרות
2. עניין כלכלי (דירה וניהול חיים כלכליים משתופים)
3. עניין הדת

אשמח לכל עצה בנושא :-)