איך להשתחרר מאובססיה להגדרת הזהות העצמית?

במהלך החיים חשבתי על זה הרבה מאוד, ויותר מדי, באופן שהשפיע בצורה שלילית על הרבה היבטים בחיים, כמו לימודיים, מקצועיים וחברתיים.
אני מחפשת ללא סוף את הזהות שלי, אני מתשאלת את הזהות שלי כל הזמן מכל מיני זויות. כנראה בגלל שאני מאוד חסרת בטחון וכל החיים הייתי כזו, אני לא יכולה להירגע ולתת לעצמי להיות כי אני חווה פשוט ייאוש קיומי. אני מחפשת להגדיר את עצמי כל הזמן בתוך תבניות, ואני מחפשת את לנחם את עצמי באמצעות מה שאשכרה חיובי בי. זה כולל להכיר בעובדה שאני צריכה להיות כנה עם עצמי, וכאשר אני מוצאת "תבנית" שאני ניסוגה ממנה, אני ניסוגה ממנה במודע, וזה גורם לי לתשאל אותה מחדש, כי דווקא בגלל העובדה שהיא מקשרת בי כאלו רגשות שליליים יש בה כנראה מידת אמת עבורי, וזה מסב עבורי פשוט יותר מדי תסכול. זה עובד גם הפוך, "תבנית" שאני מוצאת בה מתאימה לי ואני תופסת אותה כחיובית אני מנצלת כדי להאדיר את התכונה, לחפש איך להרגיש ממש טוב עם עצמי.
אני אובססיבית לבחון את עצמי מכל מיני בחינות - אישיותיות, פסיכולוגיות, חברתיות, אינטלקטואליות (אפילו עם הבריאות שלי יש לי קטע). זה מלווה אותי בכל קושי שאני נתקלת בו בלימודים. זה מלווה אותי בכל אינטראקציה עם אנשים. פשוט אין לי מושג איך להיות בלי לחשוב, אז אני חושבת, ואני חושבת איך להיות, אני מנסה להיות מה שאני תופסת כחיובי, אני מציבה לעצמי אתגרים ושנאה עצמית שהיא בעצם ילדותית בשלב הזה - עוד דבר שאני ניסוגה ממנו, שואבת אותי לתוכה בכל כישלון.
אכפת לי יותר מדי ממה שאנשים חושבים עליי, בעיקר אנשים שאני תופסת מהם יותר אינטליגנטיים, כי הם הסטנדרט שאני מציבה לעצמי. אידיוטי כמה שזה לא יהיה באופן מאוד אירוני וכואב.
דעתי פשוט מוסחת מדי, אני לא מצליחה להתרכז במה שחשוב לי בחיים. זו אובססיה שמסבה לי באמת המון תסכול, פגיעה בדימוי העצמי ובחיי היומיום שלי. אני לא יודעת איך להשתחרר מזה. אני מקשה על עצמי כל הזמן רק כדי לבחון את עצמי, את מי שאני, ולהיכשל, לא באמת לעמוד בסטנדרטים שאני מציבה לעצמי. אני פעם מספרת לעצמי סיפורים שאני מסוגלת למה שאני רוצה איך שאני רוצה, אבל בעיקר מאוכזבת מעצמי בסופו של דבר. בתכלס? אני מרגישה חסרת יכולת, מזה אני כל כך מפחדת. באמת. אני מרגישה לוזרית. לא הגעתי להישגים מי יודע מה בחיים יחסית לגילי. אני עובדת קשה כדי להשלים פערים מסוימים, ומציבה לעצמי קשיים אחרים נוספים רק כדי להוכיח לעצמי כל הזמן שאני מסוגלת ואני מעל זה. התוצאה היא משבר קרב. כלכלי, נפשי, וואטאבר. אשכרה. והכל רק להוכיח ולהוכיח וכואב לי הראש. מרגיש לי מסריח יותר משזה מספיק נשמע כך, ואין לי ממש קצה חוט לדבר הזה. למישהו יש?
תודה לעונים :)