אהלן, אני תמיד חכם בדיעבד. ברגע אמת תמיד אני לא אוהב להתנגח או להעיר על דברים. בין אם זה מישהו שמעשן לידי במגרש כדורגל
או שאני מחכה למכשיר בחדר כושר ובן אדם מדבר ומדבר ומדבר עם אנשים ואני מתקרר
או מי שמכין את האוכל פתאום נגע בכסף ובדברים במסעדה וגם מעך את הפח ואז זרק המבורגר לפלנצ'ה או הכניס את היד החשופה לפיתה פעם אחת.
השיא היה,
שעשיתי בדיקת דם והיו מתלמדות שם. וראיתי אותה מחפשת לי ורידים הרבה זמן ואני נלחץ מסיטואציות כאלה.
ואז היא דקרה אותי ולקחה לה המון זמן להוציא דם. והאחות באה הסתכלה ובדקה שהיא עושה נכון. ואני הלכתי הביתה עם כחול שלא היה לי אף פעם מבדיקת דם ומכאבים.
איך יכולתי לפעול אחרת? בנועם ובנינוחות בלי להעליב את הצד השני.. (בכל אחת מהסיטואציות)
אשמח לקצת אור מהצד שלכם : )
נ.ב
10 שניות אחרי אני כבר יודע תמיד איך הייתי אמור לפעול אבל ברגע אמת תמיד לא נעים לי ואז אוכל את עצמי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות