שלום לכולם. אני אימא לבן מתוק בן שנתיים וקצת שהולך לגן ולרוב נהנה מזה, ושעדיין לא מדבר חוץ ממילים פה ושם (מבקרים ליתר ביטחון אצל קלינאית תקשורת, אבל הוא בסדר). כמו שמקובל, התחיל להיות עקשן ודעתן. יש לו גם התקפי זעם שבשיאם, כשהוא לא מקבל מה שרוצה, הוא מחטיף לעצמו מכות על הראש ועל צדי הפנים בחוסר אונים. חמותי (שהיא פולניה במקצוע) הייתה עדה למחזה, וכמובן שחטפנו ממנה ביקורת מאסיבית (היא תמיד מוצאת על מה. הפעם היה לה קל). על תופעות דומות במהלך היום לא שמענו מהצוות בגן. הילדים אוהבים אותו וגם הוא אותם ואוהב את הצוות והגן. גם צומי מאתנו כהורים, יש תמיד. כנראה שזה עניין רק לבית. זה שטרם מדבר - בטח לא עוזר.
רציתי לשאול אם מישהו פה פעם חווה משהו דומה מילד באותו גיל, ואיך מתמודדים. מנסה לשלוח אותו ל time out בכל פעם שהוא משתולל, אבל בינתיים זה לא כזה עוזר. מכות לסביבה - שמעתי וראיתי. אבל מכות לעצמו? אני די מתביישת בזה וחוששת שזה יקרה יום אחד לעיני העוברים ושבים, בחוץ.
אני אשמח לתובנות של החכמים פה, ותודה מקרב לב מראש, לכל מי שטרח לקרוא ולענות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות