עד לפני שנתיים הייתי בפנימיה , מקום שלא בעיר שלי.
אני הרגשתי שם מאוד טוב עם עצמי אבל המסגרת לא התאימה לי והחלטתי לעבוד לבית ספר רגיל.
בדיעבד , עשיתי טעות והבנתי שהגעתי לבית ספרא אמנם מוסדי ורגיל אבל זה הבית ספר הכי גרוע שקיים ,
הבית ספר הוא מאוד שונה משאר בתי הספר העירוניים , האוכלוסיה , העובדה שאנחנו 80 ילד בשכבה כי כולם עזבו
המורים ששמים פס על התלמידים ועל הציונים שלהם , הגיע ללמד אותי סטודנט פעם אחת והוא אמר לי
שהבית ספר הזה ברגע גועלית , שהמורים למתמטיקה ב3 יחידות בלי בגרות בזה אפילו או יושבים על 3 יחידות עם ציון 60-.
הוא אמר לי שההתנהלות פה היא הכי גרועה שיש , והחלק הכי גרוע הוא שאין לי חברים ואני כל הזמן בודד.
אני מאוד חזק נפשית ויש לי אופי חזק אבל הסיבה היחידה ששרדתי פה שנתיים , י ויא זה בגלל הקורונה .
אני לא מסוגל ללמוד שנה שלמה שוב , הפעם את כל השנה ברצף , בלי חברים ובלי אף אחד
עם בית ספר שלא שם עליי ונותן לי הרגשה שלילית כל יום.
קל להגיד ,שנה אחרונה בקטנה וזהו , תשרוד עוד קצת אבל זה פשוט שובר אותי ואני לא מסוגל להישאר שם , במיוחד כשאני לבד כל הזמן.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות