היי, אני בת 27 רווקה ללא ילדים.
לפני שנה הכרתי גבר גרוש + ילד.
הכרנו באפליקציית היכרויות, הייתה כימיה ובגרות מטורפת שלא הכרתי במערכות יחסים קודמות.
ההורים שלי לא קיבלו את זה כי זה לא מה שהורים וסביבה מאחלים לילדה יפה ומוצלחת, ותמיד ניסו לשנות את דעתי כדי שאבין שאני שווה יותר ויכולה למצוא גבר רווק וטוב מבלי להתפשר.
בכל זאת ״נלחמתי״ כי רציתי להכיר את הגבר הגרוש יותר ולא לפסול בגלל סטיגמות כאלה ואחרות.
לאט לאט הכרנו והתקדמנו בקשר
אני אוהבת אותו והוא אוהב אותי מאוד
אבל עדיין מרגישה את אי שביעות הרצון של ההורים שלי מהקשר בטענה שאנחנו מקבלים והעיקר שתהיי מאושרת אבל לצד זאת תמיד נותנים את ההרגשה שאני מתפשרת ושאני אצטער על זה בעתיד כשיהיו לי ילדים משלי.
אציין שהבן זוג שלי התגרש לאחר שהתחתן בנסיבות של כניסת גרושתו להריון לאחר 4 חודשי היכרות, החליטו להביא את הילד ולהתחתן למרות שבקושי הכירו ובחרו להתרגש בעוד הילד בן חצי שנה כי לא הסתדרו.
בן הזוג שלי לא אחד כזה שממהר לפרק, בעודי אחת כזאת שחיה על מצבי רוח ובכל ויכוח או ריב ישר ממהרת להבין שזה לא זה ולפרק. הוא מאוד קשוב אלי ולא מוותר.
אני נמצאת במצב מעורער כי מצד אחד יש הרבה דברים באופי שלו שאני מאוד אוהבת ומתחברת לבגרות שלו
ומצד שני קשה לי להתקדם מחוסר הפירגון של ההורים שלי שתמיד ליווי אותי ותמכו בי והיום כבר פחות.
אודה להצעותיכם בנושא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025