0 אנשים צפו, 0 כתבו עצות, ו-0 דרגו את העצות.

חי עם אמא והיא מנקה אחרי

דאל בן 26 | כתב את השאלה ב-28/07/21 בשעה 21:14

אחרי הצבא חייתי לבד במשך תקופה בדירת סטודיו. בחודש פברואר האחרון אמא שלי מצאה דירה לשכירות והציעה לי לבוא לגור איתה. בתמורה אני משלם לה 1000 שקל כל חודש (בדירה הקודמת הייתי משלם 2300).

כשהייתי חי לבד הייתי מדבר איתה בטלפון פעם בשבוע ולא היו לנו ריבים, כלומר היחסים בינינו היו די טובים.

כשעברתי לגור איתה זה היה די טוב. היינו מדברים כל יום באופן יותר תדיר. עם הזמן התחילו לצוץ הרגלים מסויימים שאני לא אהבתי בה כל כך, ואני לא יודע אם הבעיה היא בגללי ואיך כדאי לי להתנהג עכשיו.

העיניין הוא כזה - היא די נכנסת למרחב שלי. יש לי חדר משל עצמי אבל היא באופן קבוע נכנסת ומסדרת דברים. יש חתול בבית ואני סוגר את הדלת בשביל שהוא לא יכנס לחדר (הוא אוהב להתיישב ליד המחשב שלי). בעבר היה מקרה שהוא התיישב על הספק כוח והרס לי אותו ויש לו נטייה להרוס מכשירים אלקטרונים באופן כללי (הרס גם מסך ב-2017, וגם פלייסטיישן ב-2011).

הדבר האחרון שקרה הוא שאספתי ערימת בגדים במשך כמה ימים, ותכננתי לעשות כביסה ברגע שיתמלא בסוף השבוע הזה. אתמול כשחזרתי הביתה מאוחר להפתעתי סל הכביסה היה ריק וכל הבגדים שאספתי נעלמו.
"אמא נכנסת לי לחדר?" שאלתי.
"לא" היא אמרה.
"אה אוקי, הייתה לי ערימת בגדים בחדר, לאן היא נעלמה?" שאלתי.
"הבגדים המלוכלכים? כיבסתי אותם" היא אמרה.
"אני תכננתי לכבס אותם לבד בסוף השבוע" אמרתי.
"אווי נו. אתה עוד פעם עם ה-*אני* וה-*לבד* שלך? די כבר עם זה" היא ענתה.
"מפריע לך שאני רוצה לקחת אחריות על הדברים שלי? וחוץ מזה אמרת שלא תיכנסי לי יותר לחדר, זוכרת"... ואחרי זה רבנו קצת וזה סוג של מה שגרם לי לאכול סרטים ולעלות את השאלה הזאת.

עוד דוגמה למשהו שמפריע הוא שהיא תזרוק או תקח לי דברים בלי לומר ובלי לשאול. אם היא רואה שיש לי קרע בנעליים, או תיק שלדעתה הוא ישן היא עשויה לזרוק אותם או לשים אותם במרתף בלי לומר לי. שלשום למשל גיליתי שהיא החליפה לי את המצית שהיה לי בכיס של המכנסיים במצית דומה בלי גז (היא החליפה מצית מלאה במצית ריק). אחרי זה כשהעלתי את זה היא אמרה "אתה ממילא לא מעשן, למה אתה צריך מצית?" נכון אני לא מעשן אבל אני רוצה שתיהיה לי אש זמינה (אני גם עובד כמלצר אז לפעמים אפשר לתת ללקוחות). בעבר גם היו מקרים שהיא הייתה לוקחת לי כסף שהייתי מחביא במגירות בין בגדים ובין ספרים (אני חושב שזה היה הכי קיצוני שהיא עשתה).

כל זה בלי לומר ולפעמים גם להכחיש לגמרי. כלומר אני אבוא אליה ואומר לה "תשמעי אני יודע שלקחת לי 50 שקל שהיו לי בארנק" והיא תעשה את עצמה בשוק ותאמר "לא נכנסתי לך לחדר כבר שבועיים אין לי מושג על מה אתה מדבר. נראה לך שהייתי גונבת לך כסף?" ואז אני אראה לה הוכחה והיא תשנה את התגובה שלה ל-"אוי נו הייתי צריכה את זה לתרופות אתה באמת הולך להתקמצן עכשיו על 50 שקל". עכשיו, לא באמת אכפת לי מהכסף. אפילו הייתי מביא לך 1500 שקל בחודש או אפילו 1800 בתנאי שזה היה מבטיח שהיא לא תתנהג ככה יותר אבל העיניין הוא לא בזה.

הדבר השני שמפריע לי הוא שהיא מאוד חדרנית וחטטנית בחיים שלי. חשוב לה לדעת באיזה שעות אני עובד ובאיזה ימים ולאן אני יוצא ומתי אני אחזור. אני לא אוהב לומר לה. היו תקופות שהייתי אומר לה אבל אני לא מבין למה זה כל כך חשוב לה לדעת. תמיד כשאני בעבודה היא תשלח לי "מתי אתה חוזר?" ואני עונה לה "מאוחר יותר, בבקשה אל תשאלי אותי יותר". אמרתי לה כבר שאם היא צריכה את הבית לבד לכמה זמן (נגיד אם היא רוצה להזמין מישהו לדייט או להזמין חברות) שתגיד לי ואני אדאג לא להיות בבית בזמן הזה, רק שלא תשאל אותי מתי אני הולך ולאן ומתי אני חוזר. אני אפילו יכול לעזוב את הבית לכמה ימים אם היא רוצה. אני לא יודע למה זה מפריע לי... האמת שאם יש כאן מישהו שמבין למה זה יכול להפריע לי אז אשמח לניתוח.

אני מאוד פתוח איתה. דיברתי על הנושא הזה אינספור פעמים והסברתי לה מה שאני כותב כאן ואפילו הלכתי הרבה יותר רחוק מזה והסברתי לה *למה* זה חשוב לי והצעתי לה פתרונות לדברים אחרים שהיא העלתה. כל פעם שלקחתי אותה לשיחה הזאת היא הסתיימה בכך שהיא ביקשה סליחה ואמרה שלא תעשה את זה יותר, אבל בתנאי כולשהו (והתנאי תמיד משתנה, נגיד "סליחה אני לא אכנס יותר, אבל תוודע שהחלונות בחדר נקיים" או "סליחה אני לא אכנס יותר, אבל תוודע שהסדין של המיטה שלך נקי". היא אומרת סליחה רק כדי לרצות אותי וכדי שנעבור הלאה אבל לא משנה את איך שהיא מתנהגת.

אני לא חושב שהיא רוצה שאני אעזוב. אני אצעתי לה את זה כבר כמה פעמים והיא אמרה שאשאר (בסופו של דבר אני כן מביא לה סכום כסף וגם מארח לה חברה כשהיא בבית ומישהו לדבר איתו). היא תאמר שזה יהיה טיפשי מצידי ללכת ("אתה מעדיף להביא שכירות למישהו זר שאתה לא מכיר במקום לעזור לי?").

אני לא חושב שהיא אי פעם הולכת לשנות את ההתנהגות שלה. לא משנה כמה אני מסביר לה וכמה אני מבקש ממנה זה לא עוזר.

וכאן אני מגיע לסיכום -
1. קודם כל, האם הרגשות שלי מוצדקים? האם מישהו יכול להזדהות איתי ולהבין על מה אני מדבר כאן? אני מגזים?
2. עד כמה זה אדיוטי לעבור בגלל דבר כזה? אני באמת נמצא בשיקול של אם כדאי לי לעבור דירה... כמו שאני עכשיו ממש קשה לי להחזיק את עצמי מחוץ למינוס ואם אגדיל עוד את ההוצאות אני אצטרך גם לתת יותר משמרות בעובדה ואני לא יודע אם הסבל הזה שווה את זה... מה אתם הייתם עושים?

אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.

אז, בשביל מה להירשם?

כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

הוספת עצה ללא הרשמה

עצות הגולשים (9) כיצד להציג? מהאהודות מהפחות אהודות מהחדשות

  • בטעינה...

עוד ממדור "הורות ומשפחה"

חדשות במדור
אקראיות במדור

עכשיו ב-AskPeople

עוררו עניין
חדשות

-->