עשיתי ניתוח באצבע ולאחר הניתוח תוך כדי שהאחות חבשה לי את האצבע התקרבה לפנים שלי ממרחק של איזה חצי מטר ואפילו פחות בהתה בי והתחילה לשאול אותי בקול רך ועדין בן כמה אתה מאיפה אתה. מה אתה עושה וכד'.
בגלל שזה היה מאוחר ואחרי ניתוח וגם לא עיכלתי ככ את הסיטואציה באותו רגע אז עניתי לה בקרירות וגם בקושי הסתכלתי עליה כשהיא הסתכלה עלי מקרוב ממבוכה ולאחר שסיימה אמרה לי בהצלחה. אמרתי תודה רבה ויצאתי כמו אידיוט אפילו בלי לשאול אותה מה שמה..
אוסיף שעוד מהתחלה כשנכנסתי לחדר ניתוח שמתי לב למשהו מוזר בצורה בה הסתכלה עלי (עיניים פקוחות בורקות וחיוך.
לאחר יומיים הרגשתי שאני חייב ליצור איתה קשר וסידרתי שהיא תתקשר אליי (כאילו למטרת שאלות מקצועיות..). כשאמרתי לה את סוג הניתוח ות.ז היא שאלה "הגבוה" ועניתי שכן..שאלתי אותה שאלה מקצועית ואז בכדרך אגב שאלתי למה היא שאלה אותי הרבה שאלו ת ואמרה לי שזה סתם בשביל להעביר את הזמן.. אמרתי אוקי תודה וניתקתי..
קשה לי להאמין שסתם בשביל להעביר את הזמן היא תשאל שאלות כאלו ואולי אמרה את זה כי נפגעה מזה שהתייחסתי אליה בקרירות..
האמת שהיא הצליחה להיכנס לי קצת ללב..
מה אתם אומרים לעשות ואיך אתם מפרשים את הסיטואציה?
מרגיש פספוס..
גם קורה לי לא מעט שבחורות מסתכלות עלי לכמה שניות ברחוב וכד' וכשאני מפנה אליהן את המבט הן בדר"כ עושות כאילו לא הסתכלו ולעיתים מחליקות את היד בשיער .. אבל אני לא מנסה להתחיל ואפילו דופק פרצוף אבן לצערי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות