בחרתי במסלול חיים קשה. אם אתם חושבים לדגומה שלהיות קצין בצה"ל ולהגיע לאל"מ וכד' זה קשה, אז אתם פשוט לא מכירים את החיים.
המסלול שבחרתי הוא להיות מדען. שזה שנים של לימודים שאחריהם מגיע חוסר ביטחון תעסוקתי, שכר נמוך, שנים ללא הפרשות פנסיוניות, חוזים זמניים באורך של שנה, צורך לנוע בין מדינות שונות (זה רק נשמע כייף), פוליטיקה זולה, ובסוף הרוב לא מצליח למצוא קביעות.
במהלך התנועה הבראונית הזאת חזרתי זמנית לישראל וקרה נס: התפתח קשר עם בחורה. היא בת 27, מלאת מוטציה לחיים וכבר מדברת על המשך רציני. היו כמה רמיזות מצידה לכיוון של "איך נקרא לילדים" שנאמרו כבדיחה, אבל בואו נגיד שזה רמז שקשה לפספס.
עכשיו... החוזה שלי עם TAU מסתיים בעוד חצי שנה ואני צפוי לקבל הערכה לעוד שנה ולא יותר. כלומר עוד שנה וחצי אני צריך לעבור דירה שוב. הכיוון לא ידוע (לא סתם אמרתי שזה מסלול חיים לא קל) ואני צריך להתחיל להגיש קו"ח לקראת חודש אוקטובר-דצמבר. מה בתוכנית: אסיה, אירופה, אוסטרליה, אמריקה הצפונית או אמריקה הדרומית. חוץ מאפריקה ואנטרקטיקה אני מוכן לעבוד בכל מקום שיקבל אותי.
זה בערך הביטחון התעסוקתי שיש לי.
עכשיו לבעיה: בת הזוג זה לא משהו שאפשר פשוט לוותר עליו ולשים בצד. אתם יודעים כמה שזה קשה לאחד כמוני למצוא מישהי שמתאימה לו. לא דיברנו על העניין, אבל יש לה עבודה והיא בוגרת תואר ראשון, אז זה לא משהו שפשוט קמים והולכים. אם נגיד אני מוצא עבודה בסין או צרפת: מה היא תעשה?
אני ברצינות חושב להרוס את הקריירה שבניתי במשך שנים בקושי רב בשביל להישאר איתה ולבנות משפחה. מצד שני, זה לא משהו שאני יכול לעשות בלב שלם. זה מזעזע אותי לחשוב שבמקום לעסוק במדע אני אחפש עבודה בישראל באיזה תחום "נחות" של פיתוח אלגוריתמים או תעשייה בטחונית. לא בשביל זה השקעתי שנים.
מה אפשר לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות