החבר ז"ל גר בעיר אחרת (וגם כל החברים שלי גרים בעיר אחרת ולא קשורים אליו). מאז שהתחילה הקורונה לא התראינו. ניסינו להיפגש המון פעמים והתפספסנו (סגרים, קורונה, מלחמה, עבודה עד מאוחר וכו'.)
רציתי לעבור לעיר שבה הוא גר אחרי שאחסוך מספיק כסף כדי שנוכל להתראות הרבה בעתיד בלי בעיות וזה מה שהחזיק אותי לאורך כל התקופה הזאת והוא נפטר. אני לא יודעת מה לעשות. אני מדוכאת, אין לי חברים תומכים כ"כ. ניסיתי להיפגש איתם (קבעתי איתם יום ושעה מראש, דיברנו באותו בוקר, לקחתי יום חופש מהעבודה ונסעתי לעיר אחרת בשביל לפגוש אותם וברגע שהגעתי סיננו אותי כמה שעות ואז ביטלו). מבטלים ברגע האחרון/מבריזים ואפילו לא עונים לטלפון. גם המשפחה לא תומכת ועושה הפוך - צועקת עליי כשאני בוכה או צוחקת עליי/מחקה אותי כשאני בוכה. להלוויה הלכתי לבד. לא מצליחה לישון, בוכה כל הזמן, יש לי קושי לנשום והפרעות נשימה פתאומיות מהלחץ והכאב, פתאום אין אוויר והכל כבד, מועקה כזאת גדולה ולא יודעת איך להמשיך מפה בכלל. חסרת חשק להכל ולא רואה טעם להמשיך בשום דבר. מרגישה שאין לי אף אחד לחלוק איתו את הכאב שאני חווה, אבל יותר מעציב אותי שמרגישה שאין מישהו שאחלוק איתו את החיים באופן כללי גם אם אעבור קרוב לחברים. החיים שלי לא קלים ומסובכים באופן כללי בגלל המשפחה שלי והיה למפגשים העתידיים איתו הרבה חוזק מבחינתי. הוא הרגיש כמו משפחה אמיתית מבחינתי וכ"כ חיכיתי לרגע שאעזוב ואראה מישהו שעושה לי טוב באמת להיות בחברתו ועכשיו אני מרגישה שגם אם יהיה לי כל הכסף שבעולם ובית בדיוק איפה שאני רוצה זה לא שווה כלום בלי האדם הזה. ריקנות מטורפת, חולשה וכאב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025