סיימתי בית ספר, חטפתי המון ״כאפות״ מחברים שאיבדתי, יש לציין שרובם לא היו אמיתיים, אני לא יודע מה עומד לקרות לגבי הצבא, האהבה הראשונה שלי זרקה אותי, אני בקושי יוצא מהבית בגלל הקורונה והחשש שאבא שלי (בקבוצת סיכון) יחווה את זה ממני, אתמול קיבלתי מעבר לזה הודעה שנחשפתי לחולה, דבר שמגדיל את החשש שלי פי מיליון ומאז אני מבודד את עצמי לחלוטין וסובל מאוד נפשית, אין לי כל כך עם מי לפרוק כי אין לי חברים, אני בחוסר וודאות מטורף ואני לא מוצא אופק בתקופה הזאת, אני לא אובדני, אף פעם לא הייתי כזה ואף פעם לא אהיה כפי שאני מכיר את עצמי, אבל אני מרגיש סוג של נקודת שבירה שעומדת וקרבה לבוא במיוחד הסיטואציה עם הקורונה שהיא מאוד רגישה, זאת יותר פריקה מעצה, אבל אם יש למישהו משהו להוסיף שיוכל לגרום לי לראות אור בקצה המנהרה זה יותר ממבורך.
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות