הסיפור ארוך ,תנסו לא לשפוט אותי, אני שופטת את עצמי בלי סוף גם ככה.
בדיוק בתהליכי גירושים מזוגיות קשה,מגבילה ,משפילה ,מבודדת ואלימה.
עד שסוף סוף אזרתי אומץ להגיש תלונה על הוכחות קשות נתקלתי במערכת אכזרית ונוראית.
אני מרגישה לא שווה כלום, מפקפקת ביכולתי לפרנס את ילדי ,ביכולתי לגדל אותם ,ובהיותי לדבריו כלכך שמנה ומכוערת לאי פעם למצוא קשר שאני כלכך צמאה אליו.
אני מרגישה כמו סמרטוט והמלחמה במערכת...אתם לא יכולים להתחיל לדמיין....כאילו הם רק מחכים למצוא אותנו מוטלים מתים.כי לפני שזה מגיע לשם אין עם מי לדבר.באמת.
והילדים? ממררים את חיי כלכך....הכל אני נותנת להם ,אהבה וחום,יחס השקעה,טיפול ,הגנה.
בתמורה הם מתעללים בי...משפילים אותי ,מקשים עליי הורסים דברים בבית.אני מבינה כי יש להם מצוקה אבל אני פשוט לא מצליחה להתרומם....בשביל מי אני נלחמת? בשביל מה? אני רואה את האני שלי נעלמת.את החלומות נשרפים.רק אישה ממורמרת ,עצובה וכועסת...
הוא בודד אותי מרוב החברים ואני פשוט צמאה לחבר טוב .לא לחברה...לחברים שלי אלו שהיו שם לפני שהכל נחתך...ואני פשוט עצובה ,ומרגישה אשמה שאני כועסת עליהם או צועקת או מתוסכלת....אני לא רוצה להיות אמא כזו.
כן אני בטיפול
כן כוחם בטיפול.
אני חייבת עוד כוחות להתמודד עם תחנות הרוח ואני לא מוצאת אותם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025