ההורים שלי התגרשו שהיתי בת 13 היה לי מאוד קשה למרות שהמצב עם אבא לא היה משהו אחרי שהם התגרשו הוא האשים אותי מלא על זה ותמיד אמר לי עכישו לאמא יהיה מישהו את תשמחי עברה תקופה ואחרי שנה אמא שלי פגשה מישהו אחרי איזה חודשים הוא אמר לי שהוא רוצה להציע לאמא שלי נישואין לקחתי את זה מאוד קשה כי בכל זאת זה לא קל לשמוע את זה נאלצתי לעבור אזור כדי שהוא יהיה קרוב לבנות שלו ואני ויתרתי על מקומי… מאז שעברנו לגור היו רק ריבים הריבים הגיעו ממש למצב שכל יום ריב בכי גם לפני החתונה גם אחרי ובכיתה יא החלטתי לעבור לפנימיה וזה לא כזה צלח זה היה מקום הבריחה ובסוף ברחתי גם משם ועכשיו מהבית אין לי לאן לברוח הריבים הבכי כל יום זה הגיע למצבים איומים אני פשוט לא מסוגלת לחיות פה יותר הוא מתעלל בי נפשיך פשוט והסית את אמא שלי נגדי ועם אבא שלי גם ככה לא אכפת לו ופשוו איו לי לאן ללכת ואיך להשכיר דירה אומרים לי רק תחכי לצבא אבל זה קשה כל יום מרגישה שנחנקת ובגלל שאמא שלי באמצע אז לא יכולה לשפוט אותה ולצפול שתראה תסבל שאני עוברת מהמילים וההשפלןת שלו כי היא בעצמה באנצע וסובלת אז לא מסוגלת לראןת כאב שלי לא יודעת מה לעשות כל יופ שעובר פשוו מאבדת תקווה ורק בוכה ונהיית חלשה מזה הוא פשוט שטן אבא שלי ביום של החתונה אמר לי הנה עכשיו את שמחה אמא מתחנת עם מישהו אחר גמו שרצית וזה לא מה שרציתי אבל כנראה אלוהים העניש אותי משום מה אני פשוט מרגישה כל כך לבד אין לי חברים ואין לי מי לדבר ופשוט כאילו כל העולם קורס עלי וכבד לי להחזיק הכל לבד ניסיתי לפנות לעזרה רווחה משטרה כלום לא עזר אף אחד לא הקשיב לכאב שלי ועברתי מלא יחסית לגילי אז כל שנה זה משהו חדש מרגישה כל כך רע נפשית כבר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות