אני לא ממש יודעת מאיפה להתחיל, אבל אבחנתי את עצמי עם דכאון די כבד.
אני לא מממש מוצאת עניין בחיים לאחרונה, שום דבר לא מרגש אותי, גם דברים שהצליחו לרגש אותי פעם. אני לא נהנת מהתחביבים שלי יותר, אין לי תיאבון, גם הארוחות האהובות עליי מהמסעדה האהובה עליי לא עוברות לי בגרון.
לא הייתי בזוגיות כבר 5 שנים, והזוגיות הארוכה ביותר שלי ארכה 10 חודשים בלבד, אז אני גם מרגישה שמעולם לא חוויתי אהבה אמיתית למרות שאני כבר בת 30.
הייתה תקופה שחיפשתי זוגיות בטירוף, במחשבה שזה כל מה שחסר לי בחיים, אבל אז הבנתי שככל שאני אהיה באטרף על זה ואחפש ללא הפסקה, ככה יהיה לי יותר קשה למצוא. אז הורדתי רגל מהגז ואני כבר 3 שנים לא כופה על עצמי דייטים או שומדבר בסגנון, אבל זה גם לא ממש עושה הבדל ואני מתחילה כבר להתייאש.
אני יכולה לספור את כמות החברים שלי ביד אחד, רובם או בזוגיות ואין להם ממש זמן אליי או שיקרו לי ועשו לי דברים שגרמו לי לא לרצות להיות בקרבתם ככה שאני מוצאת את עצמי לבד רוב הזמן.
הדבר היחיד שהצליח להוציא אותי מהבית היו התחביבים שלי (כמו חדר כושר) ואני בקושי מצליחה להתמיד עם זה לאחרונה, צריכה להכריח את עצמי ללכת וגם אז ממהרת לחזור הביתה.
קשה לי להרדם בלילה, קשה לי עוד יותר לקום בבוקר. יש תקופות שאני מוצאת את עצמי לא יוצאת מהבית 4 ימים רצוף (עובדת מהבית). אפילו לא הולכת לקניות, אלא מזמינה הכל לפה כי אני לא מסוגלת להביא את עצמי למצב של לצאת מהבית.
התחלתי טיפול פסיכולוגי לפני 3 חודשים, אבל אני לא מתחברת לפסיכולוג בכלל ואני מרגישה שהטיפול איתו עושה לי הרבה יותר נזק מתועלת כרגע. ברמה שממש בא לי להפסיק את הטיפולים כי הם מערערים את המצב הנפשי שלי עוד יותר.
אני מנסה להכריח את עצמי לצאת מהבית אבל אני לא מצליחה, וגם אין לי לאן ללכת, או עם מי.
אין לי נטיות אובדניות כי אני יודעת שזו תקופה שתעבור, אבל היא פשוט לא עוברת כבר יותר מדיי זמן ואני לא יודעת כבר מה לעשות או עם מי לדבר ואני מרגישה שבגיל שלי הייתי כבר צריכה להיות במקום אחר בחיים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות