שלום, אני ובן זוגי 5 שנים יחד הוא בן 28.
שנינו אחרי תואר ועובדים בעבודה עם משכורות די גבוהות.
לא מזמן הוא לקח משכנתא לדירה להשקעה שלו.
כל אחד גר בבית הוריו ושנינו חוסכים לבית משותף שייקח עוד כמה שנים כדי לקחת משכנתא אליו.
אנחנו רואים האחד את השנייה פעם פעמיים בשבוע.
אמרתי לו שאני רוצה להתקדם הלאה בזוגיות ועד שנחסוך לבית בנתיים נגור יחד אני והוא בבית שכור, גם כדי להרגיש את הזוגיות כמו שזוגיות בוגרת צריכה להתנהל, וגם כדי לבחון אותה מן הסתם אם אנחנו הולכים לכיוון החתונה.
כל פעם שאני מעלה את הנושא הוא מסתייג בקיצוניות ואומר שלגור בדירה שכורה זה בזבוב מוחלט של כסף ושאחכה בסבלנות כמה שנים עד שנקנה דירה משלנו ושלא אלחיץ אותו.
ההגיון מאחורי המחשבה שלו אולי נכון, אבל בנתיים אני מרגישה כבר הרבה זמן במצב סטטי מוחלט ושאין לי say בכלל.
בבית של הוריו הוא לא צריך לעשות כלום הכל עושים בשבילו וזה עוד נושא לבחון עבורי (לראות שאני לא תהפוך להיות זו שעושה הכל) לפני שאני קונה איתו בית.
בעיקר אני מרגישה שהזוגיות שלנו היא נוף בחייו ולעיתים גם מפריעה לו בחייו. אשמח לשמוע דעות של אנשים שחוו פעם משבר כזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות