שלום.
אני שקוע כבר שבוע בדילמה נוראית ואשמח עם תשתפו את דעותיכם.
אני כבר שנה בצבא, עברתי מתפקיד לוחם לתפקיד יומיות קרוב לבית.
כרגע אני עובד רס"ר מה שנקרא, מגיע לבסיס, עושה ספונג'ה, מנקה כמה חדרים והולך הביתה. בקיצור, לא התפקיד הכי תורם בצה"ל.
חשוב לי לציין שהנתונים שלי גבוהים ונכנסתי לתפקיד הזה מפאת הנסיבות שלא אפרט עליהם.
בקיצור, בזמן האחרון היה לי סוג של תקופה ששקעתי בה בדיכאון למשך כשבוע וחצי- שבועיים, ברמה שלא הייתי יוצא מהבית חוץ מללכת לבסיס, כל היום זרוק במיטה.
לא הייתה שום סיבה או טריגר כדי שאני ארגיש ככה.
ביקשתי לראות קבן והוא הבין שהמצב הוא מצב בעייתי והציע לי טיפול תרופתי.
אני אמרתי לו שאני לא רוצה כדורים. אז הוא פשוט אמר שבמצב שאני נמצא בו אני לא יכול להישאר בצבא אז הוא הציע לשחרר אותי.
הוא הזמין את אמא שלי לפגישה ואמא שלי תמכה מאוד בשחרור שלי כי היא לא יכולה לראות אותי במצב הזה.
לא אמרתי, אבל המצב הדיכאוני הזה עבר לי, הוא בא והולך כזה.
עכשיו אני אחרי זה.
מה שמעיק עלי מבחינה נפשית הוא השמירות והשבתות בבסיס שהן יחסית רבות, ובלילות שלי בבסיס אני בקושי מצליח להירדם.
אני מנסה להגיע להחלטה מה לעשות, האם להשתחרר ואני מדגיש- לעשות שירות לאומי של שנה ולהרגיש שאני תורם, או להישאר בצבא ואיכשהו "להחליק" את התקופות הדיכאוניות האלה.
עד כמה שחרור יזיק לי להמשך החיים?
אעריך כל עזרה, תודה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025