בן 23 חולק חדר עם אחי סמוך לגיל 20.
מגיל קטן אנחנו חולקים חדר וללא ניגון טונציה מתמסכנת זה מה שהתאפשר וקיבלנו את זה.
אחי עושה עתודה, אני בשלב של התארגנות על עצמי בעניין לימודים והשלמות של מה שצריך ועם הקורונה זה מתבצע בזום לכן זה צועק לי עוד יותר האתגר של חלוקת החדר במהלך היום.
אם זה בלימודים שכל פעם צריך להקציב זמנים לכל אחד בחדר
אם אתה רוצה קצת שקט עם עצמך
אם אתה רוצה להביא מישהי הביתה
אני בוחר עדין שלא לצאת מהבית מהבית מסיבות תקציביות, אין לי עוד שנה לשחרור זא שאני עוד מתאפס על עצמי באזרחות, בגלל השחרור המאוחר חברים שלי מהאזרחות בנק' שונות בחיים. אני חושב שבגיל שלי לצאת מהבית זה בזבזני במקום לבנות את עצמי בצורה נכונה(אני לא חושב לעבוד במהלך לימודי התואר).
יש אופציה לעבור לגור עם סבא וסבתא שלי שזה יכול להיות מצב של win-win גם לייצר להם חברה ולעזור להם ומצדי אני מקבל חדר משלי המינוס היחיד מבחינתם שזה עוד דייר בבית(עוד הוצאות והם פנסיונרים). זה מרגיש לי קצת מוזר כאילו אני זה שמתפנה בשביל שיהיה לי חדר וקצת שקט בכל זאת אני אוהב את הסביבה הביתית והפינה שלי, התחושה שלי ללכת לסבא וסבתא זה מרגיש לי נוודות לא תחושה של הבית שלי.
מחפש לשמוע דעה של מישהו בטווח גילאים שלי ומעלה
1)כמה נראה לכם בעייתי עם מה שסיפרתי להחליט שלאל החליט
2)כמה זה נראה לך בעייתי לצאת עם מישהו שגר עם ההורים/סבא וסבתא עד סוף הלימודים
3)כמה אתם חושבים שזה פתרון טוב לגור אצל סבא וסבתא
4)לפי מה שאני מספר באיזה שלב אתם הייתם בוחרים לצאת מהבית שכרגע אין איזו מישהי רצינית?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025