סיפור ארוך בקצרה:
כשהייתי צעיר ישר הלכתי ללמוד במתכונת מאוד כבדה, במחלקה שנחשבת ל"גברית" מבחינה שלמדו שם 3 סטודנטיות על כל 32 סטודנטים. ומתוך ה-3 אחת היתה חרדית בהריון קבוע, אחת ערביה והשלישית לסבית. לא שיש לי בעיה עם איזו מהקבצות הללו, אבל כמו הבנתם, זוגיות זה לא כאן.
אז כל תקופת התואר הראשון לא יצאתי מהספרייה, אלא הלכתי בין הרצאות לשיעורי בית.
לאחר מכן בתואר שני ניסיתי להדביק את פער, אבל לצערנו הרכבת קצת התפספסה ולא ידעתי להתנהל נכון. נפגשתי עם מספר קטן של נשים, ללא שום הצלחה.
אמרתי לעצמי שאול הבעיה היא לא אני, אלא "ישראליות". אז עברתי לחו"ל וניסתי את מזלי שם, אבל אפילו אותם מעט הדברים שידעתי בישראל לא פעלו שם. טינדר היה יבש כמו הכנרת - צריך לדפדף שבועיים בשביל התאמה בודדת, וזאת תתגלה כפרופיל פקטיבי של בית בושת.
גם פנים אל פנים זה לא הצליח- בחורות התחילו איתי מספר פעמים, אבל מייד לאחר שעניתי להם באנגלית הן איבדו כל עניין. אף אחת לא רוצה לצאת עם עובד זר.
ועכשיו מגיע לי עוד שלב בקריירה והוא - שוודיה. נשמע טוב? רק אם אתם מעל גובה 1.81. וזה הממוצע לגבר שם. רציני.
אני אהיה שם במקרה הטוב גמד גינה. יש מצב שאפילו רהיטים לא יהיו מותאמים לגובה שלי (1.63). ובואו לא נשקר: יש קשר מובהק בין גובה לבין רמת משיכה. אם לאישה יש שתי אופציות -אחת זה 1.85 ואחת שהיא 1.65 אז התשובה ברורה.
ומה יהיה עוד 4 שנים, כשאני אחזור? כלום. אני אהיה בול כמו שאני היום, רק זקן יותר. והעבודה הזאת שמצאתי היא די מציאה מבחינת קידום בקריירה. סוג של "מאסט".
אז יוצא שמבחינת הדור הבא, אין לי אפשרות? אני פשוט דנתי את עצמי להיות רווק זקן בזכות כך שהשקעתי בעצמי (לימודים, קריירה, חו"ל) במקום בזוגיות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות