החלטתי שאני לומדת הוראה התחלתי את הלימודים שנה א הייתה אחלה ואז הגיעה שנה ב' התחלתי אחרי שהגעתי מאוד מוכנה ויודעת מה הולך לקרות.. ואז משהו השתבש לא יודעת בדיוק מה הביטחון שלי בגלל הקורונה להתחבר כל פעם לילדים אחרי תקופה מחדש לזכות באמון שלהם זה קשה יותר ממה שחשבתי והייתי צריכה לעשות את זה כל שבוע מחדש בגלל הסגרים.. המדריכה שליוותה אותי אמרה לי שכדי לי לעשות הפסקה ועשיתי רק שבמקום להפסיק ממש ולחזור שאני מוכנה כמו הרבה בנות שעשו את זה מסביבי המשכתי לאותו תואר רק ללא הוראה.. ועכשיו אני שנה ג' רק לתואר חינוך בלי תעודת הוראה.. שזה בזבוז זמן של ממש..וכל הזמן אני משווה את עצמי לבנות אחרות שלמדו איתי שהן יסיימו אני רק אתחיל. אני מתביישת אני לא סיפרתי את זה להורים שלי מהבושה והמחשבה שאיכזבתי אותם.. בעיקר אכזבתי רק את עצמי. אני לא מצליחה להפסיק לחשוב שעשיתי טעות ושאני כבר בת 27 ואני פשוט מבזבזת את הזמן שלי.
איך אפשר לחיות עם זה.. אין לי עם מי לדבר אי לשתף את התחושה של המועקה שאני קמה איתה כל בוקר... אני לא יודעת מה לעשות אני ממש מתוסכלת מזה ועצובה וגם אני כל הזמן משקרת שאני הולכת ללימודים המעשיים עם הילדים ובעצם אני לא וזה יותר מתסכל אותי אני בטוחה שאמא שלי עלתה על השקר הזה והיא לא אומרת לי כלום... אוף
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025